ביקורות
2005-07-09
אחד המתכונים המוזיקלים הפופולריים ביותר בעולם המטאל בשנים האחרונות הוא השילוב של מוזיקה מלודית וגרנדיוזית עם כלים קלאסים וזמרת.
אם The Gathering התחילו את זה, ו Nightwish שיכללו את השילוב הזה והביאו אותו לדרגת אומנות שמוכרת הרבה מאד אלבומים, הרי שדווקא הרכבים כמו Epica מהווים את התקווה הגדולה.
הדמיון בין Nemesea ל Epica הוא ברור מאד, המוטיבים הקלאסים בולטים מאד, עד כדי דמיון לא מועט ל Therion, והזמרת אינה קרובה לאופרה כמו ב Nightwish אלא משלבת מוטיבים יותר רוקיים בשירה.
מתוך הרבה מאד להקות שצצו ועוסקות בסגנון, Nemesea מפתיעים באחד האלבומים היותר בוגרים ועשויים היטב ששמעתי בתחום, וזה בא לביטוי בהרבה דברים.
החל מהסאונד המלוטש והבשרני, שנותן לכל האלבום צחצוח שאופייני ללהקות וותיקות בהרבה, עד הכלים הסימפונים הפעילים מאד משתלבים יפה עם מקהלה ווקאלית.
הזמרת, Manda Ophuis היא כנראה הצד החזק ביותר, יש לה קול שלא נופל לשנייה, היא מצליחה לטפס ולהחזיק שירים, ומידי פעם מפתיעה עם הברקה ווקאלית מרשימה במיוחד, היא לא נופלת מסולניות כמו של Epica או After Forever.
המוזיקה היא שילוב של פאוור סימפוני עם אלמנטים גותים, וכתובה עם הרבה בגרות, החל מקטעים סימפוניים כמו קטע הפתיחה, ועד שירים שהם יותר המנוניים כגון Angel In The Dark.
אם הלהקה תמצא חברת תקליטים בגודל מתאים, ותזכה לחשיפה מתאימה, אין לי ספק כי הם יזכו להצלחה שכל כך הרבה להקות דומות זוכות לה.
אלון מיאסניקוב
