2004-10-05
כשלהקת ט'ראש מהדור של Exodus ו Metallica מוציאה אלבום חדש אני בדרך כלל מצפה לאחד משני מצבים: א. האלבום יהיה יצירת מופת, חזרה לימי הגדולה של הסגנון, או ב.זה יהיה זוועה, כמה אלבומים כאלה יצאו בשנה האחרונה, שנה שמסתמנת כשנת חזרתן של גדולות להקות המטאל של שנות השמונים, חלקם מעולים, כמו ה Death Angel החדש ו ה Metal Church החדש, וחלקם הרבה פחות טובים, כמו כמה דברים שלא אזכיר פה מפאת כבודם.
שמחתי מאד למצוא ש Meliah Rage, להקה אדירה שמשום מה לא הגיעה לתודעה כמו כמה מהלהקות של תקופתה, למרות שהוציאה מספר אלבומים מעולים, (כ ש Solitary Solitude הוא לדעתי אחד האלבומים הטובים שיצאו מהט'ראש מאז ומעולם) הוא אחד מהאלבומים הטובים ביותר מגל להקות העבר, תקליט ט'ראש שלא מתבייש במה שהוא, למרות שהוכנסו מספר אלמנטים מלודים שבאים ממקורות מודרנים יותר, אך הם כולן מטאלים, ללא שמץ של קלידים מיותרים, מדובר פה באלבום מטאל במלוא מובן המילה, מלא בריפים שיכנסו ללקסיקון של עולם המטאל.
הסולן לשעבר Mike Munro הוחלף בסולן בשם Paul Souza שלו מספר איכויות דומות בקול, שבולטות בעיקר כשהוא שר בקול גרוני וצרוד שדי מזכיר את זה של Munro, רק שיש לו מנער קולי נרחב יותר והוא מסוגל לבצע שירה מלודית עם הרבה יותר גוון וצבע.
Hate Machine מתחיל את האלבום, שיר ט'ראש מעולה, ריף נהדר, שירה אגרסיבית במהלך הבתים שהופכת למלודית יותר עם הפזמון, אחלה שיר להתחיל את האלבום, מהר מאד מובן ש Meliah לא ניסו להתאים עצמם למאה ה 21, הם עושים מה שתמיד עשו, תאהבו או לא- זה עניין שלכם.
Invincible הוא ט'ראש מלוא מובן המילה, ישירות משנות השמונים, Souza נשמע דומה מאד ל Munro עם השירה האגרסיבית והצרודה, והלהקה שוב יוצרת כמה ריפים ט'ראשים מעולים.
Barely Human הוא גם הקלים הראשון מתוך האלבום, שיר מטאלי מעולה, בנוי בצורה פשוטה וקליטה, כמעט הימנונית, הוא לא פחות ממעולה, שיר שמייד נתן לי את התחושה שקיבלתי כשרק התחלתי לשמוע את המוזיקה הזאת, שילוב של אנרגיה, אגרסיה ומלודיה שעושים את המטאל למה שהוא.
Ungodly הוא שיר יוצא דופן ללהקה, הוא מצביע על כך שחבריה שמעו גם מטאל אחר בשנים שנעלמו, השיר מתחיל בגיטרות נקיות עם קו מלודי טראגי מעולה, לקראת הפזמון נכנסים דיסטורשנים שמזכירים יותר את Paradise Lost או Sentenced, ולמרות שהשיר שונה מאד ממה שעשו עד היום, הוא פשוט טוב.
עוד כמה שירים טובים בהמשך, Wrong Place,Right Time הוא ט'ראש קצבי ומהיר, והשירה בפזמון מתאימה לו בדיוק, Rigid הוא קטע אינסטרומנטאלי ששוכח לגמרי שהוא לא בשנות השמונים, והתוצאה אדירה, ריפים מטאלים טובים, בניה מעניינית, מי צריך יותר?
Bloodbath הוא עוד שיר המנוני, ט'ראש אמריקאי במיטבו, בקיצור, הדיסק הוא פשוט פינוק מתמשך לכל מטאליסט שהתחיל דרכו כשהט'ראש שלט, ולכל מי שרוצה לשמוע אך צריך לעשות מטאל טוב.
אלון מיאסניקוב
