2004-10-04
האי פי Flashes of light של השלישייה ההזויה History of guns מייצג בדיוק את מהות הלהקה, הזוי,מבלבל, וגורם לך לתהות, מה לעזאזל עובר להם בראש?!
האי פי מכיל שיר אחד בלבד שנקרא Flashes of light- part one הקטע מורכב מכמה קטעים נפרדים שלהם שחוברו יחדיו.
קצת קשה להבין מי הם בעצם הלהקה הזאת, הלהקה הורכבה על ידי קלידן שטוען שכבר אינו מנגן, באסיסט שמתברר כשקרן פתולגי וזמר פלוס מינוס, לגבי התופים עדיין קשה להבין מתופף או מכונת תופים, גם הלהקה באיזשהו שלב מטשטשת את הזהות של נגניה, חלק פרשו חלק חזרו, קשה להבין בדיוק וככה גם המוזיקה שלהם. כמו שהם מציינים באתר שלהם, הם לא הנגנים הכי טובים או מוכשרים בעולם, ולפני כל חזרה הם היו הולכים לפאב השכונתי שלהם כדי להשתכר קצת, כי אם לא, הם נשמעים על הפנים, אחלה נקודת מוצא ללהקה אה?
השיר מתחיל בכמה קולות שביחד יוצרים מאין תחושה של חוסר נוחות מסוימת, ואפילו מאין תחושת פחד ממה שעומד לבוא ולאורך השיר אפילו יש קצת פלאשבקים מהדיאלוגים שרצים ברקע של דארק סייד אוף דה מון של פינק פלויד, אבל בואו לא נתבלבל, לא מדובר בבלבול מוזיקלי, אלא רק באפקט.
הקולות מתחלקים לכמה חלקים, יש אחד לוחש שמוסיף למיסתורין, קול נקי שמדבר במבטא מאין עילג שיוצר חוסר נוחות לאוזן וברקע מקבלים גם קול צועק שקצת מזכיר את חסרי הבית שצועקים ומבשרים על בוא האפוקליפסה.
כאשר נגמר האינטרו הזה, שבסופו אתה כבר לא בטוח מה לעשות עם עצמך מתחיל מאין דראמלופ שמזכיר קצת מקצבים טראנסיים והבאס מצטרף אליו ומבסס את התחושה של הטראנס, ברקע ממשיכים לרוץ קולות אשר מכניסים אותך סופית לסרטים
האווירה הזויה וגורמת לך לאבד אחיזה על הקרקע, אך הקטע לא מספיק מבוסס כדי לסחוב את העשר דקות עליהם הוא מתפרס, בהתחלה זה נשמע מדליק וסחף ומסקרן ומהר מאוד נהייה ארוך ומעייף.
אני מניח שבתור כמה קטעים נפרדים הקטע מחזיק מעמד יותר טוב, אבל לא מגיע לו את מלוא העשר דקות שהוא תופס, אבל בכל זאת, יפה להם על הפסיכודליה העמומה והיכולת להעביר את התחושה הזאת באמצעים דלים למדי.
רועי פוברצ'יק
