2004-08-07
Death Angel חוזרים, ובגדול.
האלבום הוא בעיני הטוב, והמגוון שהם הוציאו אי פעם, למרות ששמעתי כמה דעות של אנשים שאני מעריך שהתאכזבו מהכמות הקטנה יחסית של שירי thrash של ממש באלבום, אני דווקא אהבתי את הגיוון המעניין שבסגנונות, דבר שבא לידי ביטוי בין השאר בכך שגם הגיטריסט Rob והמתופף Andy שרים בכמה שירים שונים, ובכך שכמעט כל שיר נשמע שונה מקודמו.
הסאונד המלוטש פועל למען הלהקה, והמיקס המושלם מאפשר להבין עד כמה מצוינת יכולת חברי הלהקה כמוזיקאים, כשמהר מאד ברור למה ללהקה שם כאחת הלהקות בעלות הלידים הטובים ביותר במטאל.
שיר ראשון, Thrown To The Wolves, הוא שיר הט'ראש ברור ביותר באלבום, מקצב רצחני, גיטרות ט'ראש שנשמעות כאילו נשלפו מתקופת השיא של הסגנון בשנות השמונים, שירה מעולה של Mark, בהחלט שיר שקשה לי להאמין שיש חובב ט'ראש שלא יתלהב ממנו מייד.
5 Steps Of Freedom הוא קצת קשה יותר להגדרה, שיר mid-tempo שבורח ממגבלות הט'ראש ויוצר יותר מטאל מושפע הארד רוק, עדיין כבד, עדיין טוב, אבל שונה, הפזמון שלו קליט ופועל מצוין הקונטקסט הכללי של השיר, כבר בקטע הזה אני מניח שיהיו מטאליסטים שיסתכלו מוזר, אבל אני מאמין שהוא יתחבב מהר.
שיר שלוש הוא התחלת מה שיצר בעיתיות אצל אנשים, השיר הוא בעצם שיר punk מהיר, שלכאורה אינו קשור לאלבום thrash, ההנחה מוטעה, כי הט'ראש המקורי בעצם צמח במידה גדולה מלהקות הפאנק הוותיקות, דבר שניתן לשמוע בתקליטים מוקדמים של Slayer, Sacred Reich ועוד,
Death angel פשו מבטאים את אהבתם לסגנון באופן גלוי, ואני אישית אהבתי את האגרסיות והעצבים שבשיר ובעוד כמה הדומים לו באלבום.
The Devil Incarnate הוא אחד המועמדים לדעתי לשיר הטוב ביותר, שיר ארוך ובנוי היטב, שנבנה לאט מריף מסוים, שלאט לאט מתגבר עד יצירת שיר מטאלי מעולה, השירה שונה מאד מזו הרגילה, שקטה יותר ובעלת טון מיוחד, בכל מקרה, גם השיר הזה עובד מעולה.
Prophecy מתחיל עם ריף ענק, tapping מלווה באחלה rhythm, שדי הזכיר לי את קטע הפתיחה של The New Order של Testament, השיר בעצמו הוא שיר ט'ראש טוב, ששוב מחזיר אותנו לשורשים של הלהקה.
בסה"כ, האלבום כבד יותר מהאחרון שיצא ללהקה, Act III שהכיל גם שני בלדות, A Veil Of Deception ו A Room With A View, ולמרות זאת הוא עלול ליצור את הבעייתיות שעליה שמעתי אצל מטאליסטים, אני ממליץ להגדיל ראש לגביו, ולנסות לא לפנות אלי וכאלבום ט'ראש ממוצע,
יש לזכור שהלהקה עשתה דברים יוצאי דופן עוד בחיתוליה, עם שירים כמו I'm bored, שבאמצע תקופת הט'ראש הראשונית שלה הכניס קטעי funk (לא, לא punk), וגם אין לשכוח שלאחר פירוק הלהקה, חבריה יצרו מוזיקה עם השפעות אלטרנטיביות וגראנג'יות בלהקות The Organization ו The Swarm, ולכן הגיוון שבאלבום הוא די מובן,
כמו שאמרתי, צריך ללמוד ליהנות ממנו, אבל זה משתלם, לדעתי זה אלבום מעולה.
אלון מיאסניקוב
