2004-05-24
אני חייב לומר ש God Forbid הפתיעו אותי, ציפיתי להארד קור מחוספס בסגנון Hatebreed ומקצבי metal core פשטניים, וקיבלתי את המקבילה האמריקאית ל Arch Enemy...
זו ממש לא תלונה, Gone Forever הוא אחד מתקליטי ה metal core/ thrash הטובים יותר ששמעתי זה זמן מה, הוא גם מהוקצע מאד מבחינה טכנית וגם אגרסיבי במידה מספקת, האלבום הופק היטב ע" Eric Rachel, מפיקן של להקות כמו Symphony X ו Atreyu, כשאת המיקס עשה Colin Richardson הגאוני.
האלבום מתחיל עם השיר Force Fed ולא נרגע לשניה, המוזיקה מייד הזכירה לי דווקא יותר להקות דת' מלודיות מאשר להקות כמו Killswitch Engage, להקה שהושוותה אליהם בעבר.
הבסיס המוצק שעליו עומדת הלהקה הוא שני האחים הגיטריסטים, Dallas ו “Doc” Coyle, שמתשתווים לשני אחים גיטריסטים מעולים אחרים, האחים Amot מ Arch Enemy.
כמו שציינתי, Force Fed הוא אחלה שיר, הקול של Byron עושה את אותו מעבר משירה נקייה לגראולינג שעושים עוד כמה סולני metal core אחרים, רק שהוא עושה זאת ממש טוב, השיר מלא ב hooks, והחלק הסופי הזכיר לי באופן מפתיע את הסולו של ה Eagles ב Hotel California עם העליה שלו בטון...
Antihero הוא עוד שיר חזק, אבל שירים ארבע וחמש הם הבולטים ביותר בדיסק, הקול של Byron משתלב היטב בריפים הט'ראשים החזקים, ועוזרים ליצור שילוב מדוייק של אגרסיה ומלודיה.
כמה מהריפים, כמו זה שבא אחרי ההתחלה הנקיה של washed Out World, הזכירו לי מאד את אלו של Testament באלבומם האחרון, The Gathering, דמויי thrash, עם השפעות חזקות מ euro death metal, שיר הנושא הוא עוד דוגמא מצויינת.
אני לא תופס את הלהקה כלהקת metal core, בעייני הם גילגול חדש לט'ראש הקלאסי משנות השמונים, וככזה, האלבום הוא אחד החזקים שיצאו בסגנון בינתיים.
אלון מיאסניקוב
