2004-03-11
אם יבקשו ממני לציין שם של להקת DOOM אחת שהתחילה את דרכה בז'אנר והתפתחה לאורך הזמן, התפתחה ועדין נשמעת נאמנה לסגנון זאת בוודאי תיהיה MY DYING BRIDE כי הם באמת נשמעים אוטנתים ל'זאנר, אפילו אחרי כל כך הרבה שנים ואלבומים שהוציאו.
הסולן שלהם בוכה בצורה מאוד עדינה, מעין מלנכוליה שמרעידה את הלב ונפש –פשוט קשה להתעלם מההרגשה הקודרת שהאלבום הזה משאיר בכם—זהו הטרייד מארק של הלהקה מזה שנים עוד מהימים שהשירה היתה מגורגרת וזוחלת.
אך באלבום זה ההפקה והסאונד פשוט הגדילו אותו למימדי ענק.
עם TURN LOOSE THE SWANS עשה לכם חשק להסתגר בתור הצער העמוק ביותר בחייכם אז תקחו את זה בשילוב סאונד שמן ועגול עם רוחב ענק מימדים בתוספת עטיפה שפשוט תופסת את העין ולא מותירה רגע מנוחה.
האלבום מגוון מבחינת השירה, חלק מהפעמים היא בוכיה, בחלק היא עצובה עם רמיזה לצער ויגון השורר בעולמינו המוזר, ולפעמים היא מגורגרת וכועסת עם רגשות כעס ושנאה הצורחת כאילו אין מחר...
אמנם הלהקה מתאפינת במקצבי SLOW –TEMPO אך לפעמים הם מקבלים טיפה יותר דריב והופכים למשהו שיותר קרוב ל MID TEMPO
הסאונד מאוד שמן ומופק אבל עדיין שומר את המאפיין המחוספס שאיפיין תמיד את הלהקה.
קלידים שזורים לאורך התקליט בצורה יפה, דבר אשר מעצים את האנרגיה המוסיקלית העוברת בעת ההאזנה האלבום.
השיר הראשון THE WRECKAGE OF MY FLESH פותח את האלבום עם המון רגש ונותן את מכת הפתיחה הנכונה ביותר על מנת להוביל אתך להמשך האלבום, הכולל את השורה Songs Of Darkness, Words Of Light שמשמש גם כשם האלבום כאוירה שהאלבום מעביר בצורה מאוד ברורה.
השיר השלישי CATHERINE BLAKE מכניס אותנו לקטע יותר קצבי עם צרחות ודיקלומים ועצבים שמתגברים לאורך השיר.
השיר הרביעי MY WINE IN SILENCE מתחיל שקט מבחינה דינאמית וקצב, המלודיה מאוד קליטה אך עדין שומרת על גוון מלנכולי... ואז באה ההפתעה –צרחות .צרחות.צרחות ואז שוב רגיעה ובקשה לאהבה.
השיר החמישי THE PRIZE OF BEAUTY מתחיל במעין פריצות ורגיעות מאוד קצרות עד שנהיה זורם יותר, הגוון של השירה מזכיר קצת צווחות של BLACK METAL ואחר כך מעין שירה כוחנית. השיר עצמו מזכיר מאוד את הגל של ה GOTHIC BLACK/DOOM METAL
מחבינה דינאמית הדבר היחידי שאני יכול להשוות את האלבום אליו הוא באם DEVIL DOLL היה עושה .DOOM METAL
אלבום מעולה עם 8 קטעים שיצדיקו זאת בצורה סופר מלאנכולית ומגוונת.
מאור אפלבוים
