2004-02-19
תודה לאל, המלך חזר!
מאז The Eye חלפו אלבום ועוד אלבום, ונראה היה כי המלך כבר התרגל ללכת ערום,
חיכינו וחיכינו, עוד תקליט ועוד תקליט, אבל ההיצע היה, במקרה הטוב בינוני.
King Diamond, למי שלא ידע, הוא סולנה האגדי של להקת Merciful Faith.
Kim Bendix Petersen, אשר שינה שמו מאוחר יותר ל King Diamond נולד בדנמרק בשנת 1956, מה שעושה אותו עוד שנתיים כבן 50, הוא הושפע רבות מאומן בשם Alice Cooper והיה חבר תחילה בלהקה בשם The Brats ואז בלהקה בשם Black Rose לפני שהצטרף ל Merciful Faith מהלהקות שעיצבו את פני המטאל האירופאי ובכלל.
באמצע שנות השמונים פנה King לקיריירת סולו כשהוא מלווה בגיטריסט ענק בשם Andy La Rocque, ההרכב זכה להצלחה אדירה, ואלבומיו הקלאסים נחשבים לכמה מאלבומי המטאל הטובים בכל הזמנים.
הצניחה החלה, לדעתי, בשנת 90', לאחר הוצאת התקליט The Eye, ההרכב המעולה התפרק, הסאונד השתנה, והחל משנת 95' יצאו מספר אלבומים שלא ממש הגיעו לרמה הקודמת של ההרכב, The Spider’s Lullaby היה תקליט טוב, אבל אלו שבאו אחריו כבר לא הצליחו להחזיק אותי בהאזנה, בשנים האחרונות כבר הגעתי להשלמה שכנראה שנגמר לו הסוס, הלחנים נגמרו, והמילים כבר לא יעניינו.
ואז יצא The Puppet Master.
היפה בדבר, שכבר בהאזנה הראשונה, הבנתי שיש בתקליט את כל האלמנטים שאני אוהב ב King Diamond:
אווירה קודרת וכבדה, מוזיקה תיאטרלית, שירה מגוונת, שירים מלודים ומהירים, הפקה מעולה, טקסטים שיוצרים סיפור אימה בדמות תקליט, וכדי להקל עלינו במהדורה המיוחדת והכפולה ישנו דיסק בפורמט DVD שבו יושב גיבורנו המאופר, ומספר את הסיפור, בצורה מרתקת, גם אם משעשעת קמעה.
השירים עצמם פשוט מעולים, החל מקטע הפתיחה, intro אופייני, שמכניס לאווירה, ממשיך בשיר הנושא המעולה, vintage של ממש, כולל סולו פתיחה הרמוני שמחזיר אותנו לימי Conspiracy, ממשיך בשיר Lies המהיר, שנפתח באחד הריפים המטאלים בטובים ששמעתי כבר הרבה זמן.. כל שיר הוא טוב, ממש קשה לי לומר שיש אפילו קטע אחד בדיסק שהוא פחות ממעולה, המתופף החדש הוא ענק, הוא לא Micky dee, שתופף עם King בעבר וכיום הוא ב Mottorhead, אבל הוא מהיר, טכני מאד, וללא ספק עדיף בהרבה על המתופף הקודם. Mike Wead, בין השאר גיטריסט להקת iMomento Mor לשעבר, הוא תחליף מעולה לגיטריסט הקודם של הלהקה, ואחד האנשים היחידים שיכולים לעמוד בקצב של Andy, אחד הגיטריסטים הטובים ביותר במטאל.
לסיכום, יש כאן לדעתי מתחרה רציני על תואר דיסק המטאל הטוב ביותר של 2004, ולמרות שעוד צפוייה לו תחרות קשה בהמשך, אני בכל מקרה ממליץ עליו בחום לכל חובבי מהטאל המלודי.
אלון מיאסניקוב
