2004-02-12
אני חייב להודות שבדה"כ אני ללא ממש איש של מוזיקה גותית, גם אם היא מטאלית.
תקליט הבכורה של הלהקה הגרמנית Xandria היה הפתעה נעימה כתוצאה מכך.
עטיפת האלבום לא מרמזת יותר מידי על אופיו, ציור אקספרסיונסטי משהו של פלג גוף אנושי בגווני אדום, אבל החל מפתיחת השיר הראשון Kill The Sun מובן כי הכיוון הוא רוק גותי עטוף דיסטורשנים, ההבדל בינם לבין להקות רבות, הוא באיכות המוזיקלית הבלתי מבוטלת, והיתרון הגדול שלצידם הוא הזמרת Lisa, קולה הענוג מסוגל להנעים כל מוזיקה, אל פה הוא יושב טוב במיוחד, קול רך, מלא רגש, מזכיר בכמה קטעים את זה של סולנית להקת Nightwish, אבל למרות שאין לה המנער הקולי של Nightwish, היא מחפה על כך ברגש,
היא מסוגלת לגעת בנקודות מלודיות שקולה האופראי של סולנית Nightwish היינו גרידיוזי מכדי להגיע אליהן.
יכולת כתיבת השירים היא גם צד חזק בלהקה, ריפים מטאלים מלווים בקלידים אפלוליים וחיבור של שירים שאינם מורכבים יתר על המידה נותן רצף נעים מאד להאזנה.
Kill the sun שיר הנושא נשען בהתחלה על קולה של Lisa, אבל מהר מאד תופס תאוצה משל עצמו, Mermaids הוא שיר גותי במיטבו, מקצב מהיר יחסית, פזמון ברור, אחד הקטעים המנצחים באלבום,
She’s Nirvana טעון שיפור, בשיר שר קול גברי לא ממש מוצלח שקצת מדרדר אותו, אבל החל מאמצעו הוא כבר תופס כיוון חיובי יותר, וקולה של Lisa כבר מעביר אותו כאחד השירים הטובים באלבום.
ההפקה היא ללא רבב, צלולה וברורה, ואני יכול לומר בשקט כי הדיסק מומלץ ל רק לחובבי הגותי, אלא גם לקהל נרחב יותר.
אלון מיאסניקוב
