ביקורות
2003-07-21
צ'יל-אאוט וטריפ-הופ נחשבים באופן טיפוסי למוסיקת רקע בעיקר, יצירת אטמוספרה מסוימת. בדרך כלל למילים אין חשיבות כבדת משקל בפרויקטים מהסוג הזה אך כאשר עוצרים ומקשיבים למילים של “sleeping dogs” מתגלה כאלבום הזוי ופרנואידי בעל משמעויות רבות רבדים הנפרשות על גבי המרקם המוסיקאלי המורכב.
מארק את'רטון וטרייסי אלזיבת' נותנים את הצד האפל יותר של הטריפ הופ עם נגיעות של ג'אז, דאב ואפילו בלוז-רוק.
לטרייסי יש שליטה מושלמת בקול של ואת'רטון מדגיש כל ניואנס ולמעשה מעצים את הרגש בשירה לרמות חדשות.
למעשה לטרייסי יש מספר קולות (בדומה לטורי איימוס) וכמעט כל אחד מהם אפל וסקסי. את'רטון אוהב להשתמש באפקט טלפון שנותן אווירה טראשית מעט או שהוא נותן לטרייסי להשתמש בקול נקי ומשתמש שני הסגנונות בתור שירה ראשית או ליווי לפי הצורך.
לפני כמה שנים “sleeping dogs” היה נחשב כאלבום אקספרמנטלי, עכשיו זהו חלק מסגנון צומח שמקבל המון חשיפה בפסקולים, רדיו וחדרי צ'יל אאוט.
My Mate Mark הם דוגמא מצויינת למהפכת הניו אייג' טריפ הופ...
טל גלפסקי
