alternative-zine.com
M'era Luna 2018

ראיונות

Ronnie James Dio
ראיון עם: Ronnie James Dio
2005-10-10

מאור אפלבוים ערך ראיון מקיף עם Ronnie James Dio לקראת ההופעה שתתקים בישראל ב29 באוקטובר, בגני התערוכה, תל-אביב.

Dio logo


מאור: שלום, מה שלומך? יש לי בערך 2000 שאלות לשאול אותך, אבל אני אנסה לקצץ קצת (צוחקים), מה אתה עושה בימים אלו? משהו מיוחד?
בימים אלו בעיקר מתכוננים לסיבוב ההופעות שמתחיל עכשיו, אנחנו עוזבים ביום ראשון לרוסיה, נהייה שם בערך בחודש, ואח"כ חודש באנגליה, ואז אנחנו מגיעים אליכם ומסיימים את הסיבוב בשלושים באוקטובר. אז בעיקר עושים המון חזרות ומתכוננים להופעות.

מאור: מתי מתחיל הסיבוב ומתי הוא מסתיים?
הסיבוב עצמו מתחיל ב6 בספטמבר ברוסיה ונגמר בישראל ב30 באוקטובר.


מאור: אז ההופעה האחרונה היא בישראל, אחלה של יעד סופי (צוחק), היית בישראל בעבר? איך אתה מרגיש עם ההגעה הקרובה?
מעולם לא ביקרתי במזרח התיכון, אני מאוד מתרגש מלבוא לישראל, זה מקום שתמיד רציתי להגיע אליו, במיוחד בגלל הרקע ההיסטורי של המקום, גם בזכות הקשר ההדוק של ארה"ב עם ישראל אני יודע על המקום קצת יותר ממה שאולי חושבים שאני יודע, אבל אני מרגיש ממש טוב עם ההגעה לישראל.

Ronnie James Dio

מאור: קראנו פה בעיתונים שכ70% מהאמריקאים המאמינים - דתיים רואים בהוריקן "קתרינה" שתקף את ארה"ב כעונש מאלוהים על כך שארה"ב עודדה את ישראל לכיוון תוכנית ההינתקות, מה דעתך בנושא?
אני לא חושב שזה נכון בכלל, אני חושב שאנשים מנצלים דברים ואסונות כאלו לטובתם האישית, בשביל מה שהם רוצים להאמין שזה מסמל. אני לא יודע מה האנשים המסכנים ביפן עשו כדי שיגיע להם לעבור את רעידות האדמה האלו? או מה האנשים המסכנים עשו רע שמגיע להם לקבל את הצונאמי? או כל אסון טבע נוראי שקרה. זה בהחלט לא סימן מאלוהים, לדעתי זה דרכו של הטבע להראות לנו עד כמה אנחנו חסרי חשיבות ושכל כל מה שננסה לבנות יכול להיהרס בקלות ע"י כוח הטבע.

מאור: האם אתה אדם דתי, או רוחני?
אני לא ממש בנאדם דתי, גדלתי כקתולי, ובחלק מוקדם מאוד של חיי הפסקתי להרגיש את הצורך ללכת לכנסייה כדי להסדיר את העניינים שלי עם אלוהים, והרגשתי, בחיים שלי לפחות, שיותר מתעסקים בללמד אותך איך לפחד ופחות איך לאהוב, ושעליך לפחד מאלוהים כי הוא יעניש אותך, או שאתה צריך לפחד מהמעשים שלך בגלל שזה ייגמר באסון בשבילך. אני חושב שזה מה שהרחיק אותי מהנושא, רציתי לעשות את ההחלטות שלי ואני מאמין שאלוהים והשטן, הטוב והרע נמצאים בתוכנו, זה בערך האמונה שלי, אבל אני לא הולך אחרי אמונה דתית, אני מאמין שצריך לנסות להיות אנשים כמה שיותר טובים ואת התגמול על כך תקבל בחיים האלו, על כדור הארץ הזה.

מאור: למיטב זכרוני אתה לובש צלב נכון?
כן, אני לובש צלב, אבל זה מסר דתי, באותה מידה יכולתי ללבוש מגן דוד ולהצהיר בזה את אותו הדבר, אבל בגלל שגדלתי כקתולי, זה משהו שלבשתי כל חיי, וכשהייתי בבלאק סאבת' כל החבר'ה לבשו צלבים ענקיים, אז כולנו לבשנו צלבים, אבל זה לא סימל משהו דתי, או הבדל בין הדת שלי, הנצרות, ליהדות או האיסלם.

מאור: אחד הדברים שבטח שואלים אותך הרבה בראיונות, אחד הסמלים שאתה משתמש בהם הרבה, היד עם הקרניים. לפי הידוע לי זוהי קללה מצרית עתיקה שהיו שמים בקברים מצריים נגד הרוע ונגד שודדי קברים, איך אתה הגעת לסמל הזה?
אני איטלקי, הסבים שלי נולדו באיטליה והגיעו לארה"ב, ותמיד הייתי רואה את סבתי עושה את הסימן הזה, אז אני מניח שזה מוכיח שאף אחד לא המציא את הסמל הזה, אני בטוח שלפני 50,000 שנה האדם הקדמון עשה את אותו סימן ובשבילו זה אמר משהו אחר לגמרי. כשהייתי בסאבאת' אוזי אוסבורן היה מפורסם מאוד בשל הסימן שלום שלו, ואני בהחלט לא רציתי לעשות את אותו סימן, ונופפתי בסימן הזה כבר הרבה לפני זה, אפילו בימיי ב"ריינבואו", אז בבלאק סאבת' הרגשתי שזה חיבור טוב בין האפלות של המוזיקה והאופל שהסמל אמור לסמן , והשתמשתי בזה הרבה, ולכן קישרו אותי כאדם שהמציא את הסמל, אבל לא המצאתי כלום, פשוט השתמשתי בו יותר מכל אחד אחר.

מאור: ענית על אחת השאלות שרציתי לשאול אותך, אם אתה איטלקי, כי למיטב ידיעתי "דיו" באיטלקית זה אלוהים, מותר לשאול מה השם האמיתי שלך?
בהחלט, השם האמיתי שלי הוא פאדוונה, שאומר "מישהו שהגיע מהעיר פדוואה", אבל בימים שאני התחלתי את הקריירה שלי השם נחשב למאוד ארוך, ואז שם קצר היה יותר אופנותי, ובכל זאת רציתי לשומר על זהות איטלקית, אז בחרתי בשם דיו בלי לדעת מה המשמעות, בזמנו רק ידעתי שהוא קצר ונשמע איטלקי, יכול להיות שאם הייתי יודע מההתחלה את המשמעות לא הייתי משתמש בו.

מאור: הרבה אנשים לא יודעים על תחילת הקריירה שלך, הרבה אנשים חושבים שהתחלת ישר להקת "elves", ואני יודע שהתחלת מוקדם יותר בהרכבים כמו "The Vegas kings" ו - "Ronnie and the ramblers" ו "Ronnie and the redcaps" אני צודק?
אלוהים, אתה זוכר מתי הכול התחיל, זה היה כל כך ממזמן. אתה יודע, זה היה כמו כל דבר חייבים להתחיל מאיפשהו, אתה מתחיל עם מוזיקאים שלא כל כך יודעים מה הם עושים, אנחנו לא ידענו בדיוק מה אנחנו עושים, אבל זה היה החלק הכי טוב, לא היו חוקים שהיה צריך לציית להם, אז התחלנו לנגן שירים של אחרים כמו שהרוב עושים, והתחלנו להקות עם שמות כמו אלו שציינת כרגע, עד Ronnie Dio and the prophets" ומשם זה עבר ל "The elves", אבל כל זה היה תהליך למידה שכל מוזיקאי עובר, מנקודת ההתחלה עד נקודת ההצלחה, וזה הרגעים הכי טובים, כי זה הכול חוויה חדשה.

מאור: אבל אלו לא היו רק להקות בית ספר, הלהקות האלו באמת הקליטו משהו, ושיחררו דברים בגיל מאוד צעיר.
היה חשוב מאוד להוציא, מה שאז נקרא תקליטים, כדי שינגנו אותך ברדיו, ושאנשים ידעו מי אתה, ותוכל להתקדם מהאזור שאתה נמצא בו, ולצאת לעולם הגול, מה שהצלחתי לעשות. עשינו כמה הקלטות, כמה מוצלחות יותר, כמה מוצלחות פחות, אבל הניסיון היה החלק החשוב, זה מה שמביא אותך לנקודה הסופית.

מאור: לרוב מוזיקאים שמתחילים ללמוד בגיל צעיר, מצלחים בהופעות, וברמה הטכנית, אבל רובם לא מוצאים דיסקים או סינגלים בגיל צעיר כל כך , באיזה גיל הוצאת את התקליט הראשון שלך עם "Vegas kings"?
עם ה"Vegas kings" לא הקלטנו אף פעם, זה היה מוקדם בשבילנו מכדי להקליט, עם Ronnie and the redcaps הקלטנו בפעם הראשונה, הדבר בראשון שכתבתנו והקלטנו, באלבום הראשון הייתי בערך בן 13, 14.

מאור: בתור נגן באס, האם אי פעם ניגנת באס ב"דיו"? באיזה גיל התחלת לנגן בגיטרת באס?
לא, לא ב"דיו", ניגנתי ב""The elves אבל לא ב"דיו", באותה נקודה היה לנו נגן באס אחר, כי אני רציתי להתמקד לגמרי בלהיות זמר, והיה לנו נגן באס אחר באלבום האחרון של .The elves
אני חושב שבסביבות גיל 12, 13. התחלתי לנגן מוזיקה. בגיל חמש, התחלתי בתור נגן חצוצרה ככה שההשפעות המוזיקליות שלי כילד היו מנקודה מסוימת מנגינת מוזיקה קלאסית, וככל שגדלתי המשכתי לנגן בתזמורות סימפוניות, וקיבלתי מלגה לאוניברסיטת ג'וליארד, אבל לא רציתי להמשיך כנגן חצוצרה, הייתי מרותק לרעיון של להיות נגן גיטרת באס ולהיות בלהקת רוק'נרול, אז החיים המוזיקליים שלי התחילו לפני המון זמן. הפסקתי לנגן בחצוצרה בגיל 18 בערך, סוף 17 אולי,אבל התחלתי לנגן באס לפני זה, הייתי מנגן בבאס וחצוצרה באותה התקופה, ב Elves ניגנתי עם בן דוד שלי, גיטריסט בשם דיויד פיינסטיין, שגם הוא נגן חצוצרה, אז ניגנו שני שירים ביחד, אבל כבר ניגנתי באס באותה נקודה בכל מקרה.

מאור: אני יודע שיש לך רשימת ההשתפות ארוכה באלבומים של אמנים כמו רוג'ר גלובר, ודויד קאוורדיילס, ובלהקה בשם "Heaven" בתפקיד של קולות רקע או שירה. האם זה נכון?
לא ממש, זאת אומרת, עם רוג'ר גלובר, אז כן שירה, באחרים שרתי את הפזמונים, פשוט הגענו לאולפן לבקר את דיוויד בהקלטות שלו, והוא פשוט הזמין אותנו להקליט אז כולנו הצטרפונו ושרנו, בעיקר עשיתי את הפזמון וזהו.

מאור: אני מבין שלהקת "Elf" ו להקת "Elves" מורכבת מאותם אנשים. נכון?
כן, אבל "The electric elves" היו אנשים שונים בסוף, Elf, האלבום הראשון נוגן עם אותם נגנים מה"electric elves", וכשנעשינו elf' ניגנו עם אותם אנשים, אני, המתופף, הגיטריסט והקלידן, בשני האלבומים החרונים של elf לא ניגנתי באס, אז הפסתי לנגן באס ונגן אחר ניגן באס, וגם נגן הגיטרה התחלף, אז עשינו כמה שינויים לקראת הסוף.

Murrayמאור: מדוע קראת לקמיע שלך מיורי?
בגלל שזה נשמע טיפשי, אני חושב שמשהו שאמור להיות כל כך אפיל וכול כך מרושע מגיע שיהיו לו שם טיפשי, כמו אדי של Iron Maiden.

מאור: אותו דבר עם דנזל הדרקון?
כן, הוא נקרא על ידי כולם דנזל, על ידינו הוא נקרא דין, זה היה דין הדרקון, שהיה קצת יותר טיפשי.

מאור: ספר לי על פרויקט ההתרמה שעשיתם.
הרעיון המקור היה של הגיטריסט והבסיסט שלנו בזמנו, שהרגישו שאפשר לגייס כסף מארגוני מטאל ומלהקות מטאל, כל השאר עשו את זה, זמרים כמו מייקל ג'קסון ועוד, אז חשבו שזה יהיה רעיון טוב לגייס כספים, אז הם התחילו להתקשר לאנשים והתחילו לכתוב שיר שבסופו של דבר כתבנו ביחד ואפילו עזרתי להפיק אותו, שיר שנקרא "stars", בסוף אני חושב שגייסנו כ 3,000,000 דולר,אבל אני חושב שהקרדיט מגיע לג'ימי ביין ווויאן קמבל שארגנו את הפרויקט וזה היה רעיון שלהם, אני רק עזרתי בגימור הסופי.


מאור: עוד דבר שמעניין אותי, באיזה שירים אתה ניגנת על הקלידים ובאיזה ג'ימי ניגן? אני מבין שהתחלה הקלידן שלכם קלוד לא היה איתכם.
ג'ימי ניגן קלידים בRainbow in the dark, ושאר הדברים היו בעיקר קולות ורעשים וכדומה, לא היינו נגני קלידים טובים אז השארנו את הכול מאוד פשוט, והחלפנו כל הזמן תפקידי קלידים בינינו, לא השתמשנו בהרבה קלידים.

מאור: האם יש לכם מסרים שאפשר לשמוע רק בהשמעה אחורנית בשירים שלכם? בשנות השמונים זה היה מאוד פופולארי לשים מסרים כאלו, לכן אני שואל.
כן, יש לנו כמה מסרים כאלה, אני חושב שעשינו שניים כאלו, אחד היה ב Shame on the night והשני אני לא זוכר ממש איפה, אבל עשינו שניים אני זוכר, אחד באלבום הראשון ואחד בשני אני חושב, אולי היום שניים ב Holy Diver אבל אני זוכר שעשינו את זה רק פעמיים.

מאור: אני יודע שיש לכם אחד ב Shame on the night
נכון "Crucify the diver", כי לקחנו את שתי המילים הראשונות ושמנו אותם הפוך ואז לקחנו את המילה האחרונה והכנסנו אותה ראשונה שוב, ככה שכשתמע את זה הפוך אחת המילים תמיד תהייה משהו שיהיה קשה להבין, אבל אני ממש לא זוכר מה היה השיר השני, זה לא היה כזה חשוב לי, זה היה יותר כמו בדיחה האמתי כי כולם התלוננו על המסרים האלו.

Black Sabbath - Heaven and Hellמאור: איזה אלבום מכל הקריירה שלך אתה אוהב במיוחד?
אני חושב ש Heaven and hell של בלאק סאבאת' הוא האהוב עליי, נהניתי מאוד לעשות את הדיסק, אני חושב שיש בו כמה שירים מעולים וכמה קטעי נגינה מעולים. זאת הייתה הלידה מחדש של סאבאת', מה שנתן לי הרבה סיפוק, אז כן אני אגיד Heaven and hell.

מאור: מיהו לדעתך מלך הרוק'נרול?
לפי דעתי אלביס הוא מלך הרוק'נרול.

מאור: הייתה לי תחושה שתגיד את זה (שניהם צוחקים), האם השירים שלך מבוססים על חוויות אישיות?
כמובן שחלק מהם כאלה, חלק גדול מהם מדבר על מה שאתה עובר בחיים, Rainbow in the dark למשל, לי היו כמה בעיות אישיות ואני חושבת שבאמת הרגשתי כמו השם של השיר באותו רגע ספצפי, אז כן, אני שואב הרבה מחוויות אישיות , אבל בכללי אני כותב על אנשים, על מה שהם תמיד עושים, והם תמיד עושים את אותם דברים, שהם תמיד דברים מטופשים, או שאני הם תמיד מנסים להיות יותר חזקים מאנשים אחרים, או מנסה לפגוע באחרים. יש לי נטייה לכתוב על אנשים שהם תמיד רזים מדי או שמנים מדי, גובהים מדי או נמוכים מדי, כל דבר עם ההפך שלו, ולנסות להגיד להם שזה לא משנה, זה שבתוך החבילה שמשנה, כמה גדול הלב שלך, לא איך אתה נראה מבחוץ, אני שואב המון מהגישות האלו, ולפעמים אני כותב על דברים שמרגיזים אותי, Children of the sea של סאבאת' מדבר הרבה על מה שאנחנו עושים לעולם הזה, ואני חושב שכתבתי עוד כמה שירים כאלו, אבל בסופו של דבר אני מוצא שהשירים האלו רק מרגיעים אותי ומורידים ממני לחץ אבל לא באמת עושים , הייתי רוצה לכתוב את השירים האלו, שמישהו ישמע אותם ויחליט לנסות להפוך את העולם למקום טוב יותר, אבל אני מגלה שזה אף פעם לא באמת קורה אז אני כבר כמעט לא כותב שירים כאלו.

מאור: אז השתנתה לך הפרספקטיבה של הכתיבה?
לא הייתי אומר השתנתה. אולי לא ממש פונה לאותו הכיוון. פשוט החלטתי שאולי ישר דרך טובה יותר להעביר את המסרים מאשר להגיד לאנשים כמה הם עושים טעויות, אני חושב שכולנו יודעים כמה טעויות נעשו בעולם, אם רק הייתי יודע איך לתקן את המעוות, זה היה משהו אחר.

מאור: כשאני קורא את המילים שלך, אני אוהב את דרך העבודה והכתיבה שלך, זה נותן למאזין הרבה מרווח לחשוב בשביל עצמו.
זה בדיוק מה שאני מנסה לעשות, כתבתי סביר להניח בדיוק את אותם סיפורים שכולם כותבים ועל אותם נושאים שכולם כותבים, רק שאני שם את הסיפורים בזמן אחר ובמקום אחר, אני החלטתי בשלב מוקדם שעדיף לגרום לאנשים להבין מה אתה אומר מאשר להאכיל אותם בזה בכוח, זה גם הופך את סגנון הכתיבה להרבה יותר מיוחד לדעתי, אבל לגרום להם להבין לבד זה עדיך לדעתי, רק שאני שם את כל הסיפור בזמן מקום ושפה שונים וככה מכריח אותם להשתמש בדמיון שלהם, הרי אף אחד מאיתנו לא יודע איך נראה דרקון, כי אף פעם לא ראינו ובוודאי גם לא נראה דרקונים ואין לנו הבטחה של איך הם יראו.

Dio - Lock up the Wolvesמאור: עד האלבום "Lock up the wolves" אף פעם לא הוספת את מילות האלבום לעטיפה שלו, יש סיבה לכך?
בהתחלה לא רציתי לשים אותם, כי לא חשבתי שזה חשוב, לא ידעתי עד כמה זה חשוב לאנשים תמיד התגאיתי להיות מהאנשים שמדברים ברור ואפשר להבין אותו וככה זה גם בשירה שלי, ושהמילים שאני שר מובנות, אז הרגשתי שאין סיבה אמיתית להוסיף מילים, וגם כל השאר עשו את זה, אז אני לא רציתי לעשות את זה. אני חושב שבגלל שתי הסיבות האלו לא שמונו, אבל אחרי שכל כך הרבה אנשים ביקשו שכן נשים החלטנו להיענות לבקשה שלהם ושמנו, ולפעמים כשאני מסתכל על המלים, רק מסתכל, כי יש דברים שנראים חוזרים על עצמם שלא מספרים את הסיפור איך שאני רוצה, או שאיך שאני רוצה שאנשים יראו אותו, זה נראה לי קצת טיפשי בגלל שאתה שר את המילים, אבל אצלי למשל, אני שר מסביב למילים, אני יכול לשנות את כל השיר בסופו, כי זה מגיע ממקום טבעי ורגשי לשנות אותם, וברגע שאתה כותב אותם על דף הם פתאום מרגישים קרים.

מאור: מדוע הוכנסו המילים רק של של שיר אחד רק?
בשביל פידבק, "אוקי אם זה מה שאתם רוצים" ובסוף נאלצו לשים הכול.

Dio - Holy Diverמאור: שמתי לב שבהופעות ישנות שלך ובקליפים, הקלידים תמיד היו מחוץ לבמה יש סיבה מיוחדת לזה?
בימים המוקדמים לא רצינו להיות להקה שמזוהה עם קלידים, אלא רצינו להיות להקת גיטרה תופים באס ושירה, וזה מה שהיינו, אז לא רצינו שמישהו יופיע על הבמה שלא הופיע באלבום, באלבום Holy Diver הקלידן שלנו קלאוס שנל שהפך אח"כ לקלידן הרשמי שלנו, לא ניגן באלבום, אז להכליל אותו על הבמה גם יגרום לקהל להגיד "מי לעזאזל הבחור הזה?". עשינו את אותו דבר עם האלבום שאחריו בגלל שלא רצינו להיות מזוהים כלהקת קלידים, אחרי זה קלאוד נהייה חלק מהלהקה לכל דבר והופיע איתנו על הבמה, בנוסף לזה שהוא הסכים להיות מחוץ לבמה כל כך הרבה זמן, ושמוזיקאי נהדר כל כך יסכים לזה, זה היה ראוי להערצה מצידו אז הרגשתי שמגיע לו להיות על הבמה.

מאור: איזה סאונד אתה מעדיף, אנאלוגי או דיגיטלי?
הייתי תקוע על סאונד אנאלוגי המון זמן, כי אחרי שאתה מתרגל למשהו ויודע שהוא עובד, קשה לשנות, אבל לפני חמש שנים עברתי לדיגיטלי וגילי שזאת מדיה טובה יותר, וגם כולם בימינו עובדים איתה, ולא עם קלטות, וחייבים להשאיר עדכניים ובהווה ולא להיגרר בעבר, זה לא מפריע לי בכל מקרה, אני מעדיף את הסאונד הזה, אני חושב שזה מה שהאוזניים שלך שומעות, והמיקס של זה. אתה יכול לגרום לסאונד דיגיטלי להישמע אנלוגי אתה רק צריך להוסיף לו לכלוך קצת.

Black Sabbath - Dehumanizerמאור: כשעשית את האלבום Dehumanizer עם סאבאת', איך זה הרגיש לחזור לנגן עם הלהקה שניגנת איתה עשר שנים קודם לכן?
ציפיתי לזה דווקא, אני אוהב לנגן עם הלהקה הזאת, וזה הרגיש בכאילו שיש לנו עוד הרבה מה להציע, וזה נגמר מוקדם מדי, והיה ממש כיף, נהניתי לעשות את זה, אני חושב שזה אלבום נהדר ולא מוערך מספיק, היה כיף לחזור ולעשות את זה שוב, אני מניח שהחלק הרע היחיד שיש שאתה שוכח לפעמים למה עזבת ואז הבעיות הישנות צפות שוב, אבל הייתה חוויה נהדרת ואני גאה באלבום ההוא.



מאור: מי אתה חושב שהוא הזמר הטוב ביותר בימינו?
יש כל כך אחד הרבה סוגי שירה שונים בימינו, אני חושב שכריס קורנל של אודיוסלייב מצוין, ממש גדול וחושב שהוא מיוחד, ברוס דיקנסון הוא בהחלט גם זמר מצוין, אני בטוח שיש עוד הרבה. אלו השמות שכרגע קופצים לי לזיכרון.

מאור: לאיזו מוזיקה אתה מקשיב בימינו?
האמתי שלא יוצא לי לשמוע הרבה דברים חדשים, אין לי יותר מידי זמן לשמוע דברים חדשים. אני אוהב את האלבום האחרון של רוברט פלנט.

מאור: הבנתי שאתה הולך להשתתף בסרט חדש של טנשיוס די, איך זה התחיל?
הכרתי את ג'ק בלאק כשהוא הצטלם לקליפ שלנו, וכשהוא סיים הוא ניגש אליי וסיפר לי שהוא כותב סרט חדש, ושאל אם אני מוכן להשתתף בו, והסכמתי, שנתיים אחרי זה הוא שלח לי מכתב שאומר שהוא סוף סוף עושה את הסרט ושהוא רוצה שאני אשחק את עצמי, אז צלצלתי אליו בחזרה ואמרתי לו שאי אשמח לעשות את זה, ועשיתי, התפקיד שלי הוא לשיר לו שיר כשהוא ילד אחרי שאביו זורק לו את הגיטרה מהחלון ואני קם לתחייה מפוסטר ושר לו שיר ואומר לו מה לעשות, מאין מורה דרך.

מאור: האם יש לך קרובי משפחה שהם מוזיקאים מפורסמים?
אני לא חושב שיש לי, לא שאני יודע עליהם.

מאור: מה אתה חושב על תוכנית הריאליטי של אוזי אוזבורן? היית עושה תוכנית כזאת בעצמך?
בחיים לא הייתי עושה תוכנית כזאת, כל חייך אתה מנסה למצוא פרטיות וברגע שאתה מאבד אותה, זה נוראי, בחיים לא הייתי פותח את עצמי למשהו כזה. ראיתי את התוכנית מספר פעמים, זה מעציב אותי לראות באיזה מצב אוזי נמצא. אני מעדיף לזכור אותו בתור אחד האנשים שהתחיל את ההאבי מטאל ואת בלאק סאבאת' כמו שמגיע לו. אני לא צופה בתוכנית, כיוון שזה פשוט מרגיז אותי.

מאור: אתה אחד מהיוצרים הראשונים של פנטזיה בפאוור מטאל, הסגנון הזה נולד מחדש בימינו, אתה מכיר או שומע משהו מהסצינה של היום?
לא. האמתי אני ממש לא אוהב, אני חושב שאני ניגשתי לנושא בצורה אינדיבידואלית לדעתי, ומאז לא שמעתי משהו בסטנדרטים כאלו, אני חושב שאני שומע המון אנשים שמחקים סגנונות, אבל לא שמעתי מישהו מקורי מדי.

מאור: האם אתה מקבל השראה מסרטים וספרים?
כן, מספרים. אני אוהב לקרוא הרבה, ההשראה מגיעה מספרים של מדע בדיוני, פנטזיה, וסיפורי ימי הביניים כאלו, אני אוהב במיוחד מדע בדיוני, ואני אוהב את הכותבים שכותבים את זה, אני רציתי להמשיך את זה רק בצורת שיר.

מאור:אתה אוהב ד"ר Who (סדרת טלוויזיה מדע בדיוני בריטית שהחלו לשדר אותה בשנות ה60)?
יש לו רגעים, אבל אין חושב שזאת סדרה שאנגלים אוהבים יותר, האנגלים מתים על הסדרה הזאת, זה ספרים טובים, אני באופן אישי מעדיף יותר את "האסיר".

מאור: כתבת שיר שנקרא "Give her the gun" שעוסק באלימות נגד נשים וילדים, אתה תומך בעונש מוות לאנשים שמטרידים מינית ילדים ומכים נשים?
בהחלט כן, אני חושב שצריך להוציא אותם מהחברה, והדרך היחידה לעשות זאת , זה למנוע מהם כל דרך לחזור אליה, אני חושב שאין דבר יותר נורא מאונס ילדים, הנזק שזה עשה לילד כשהוא גדל וכמובן ההרס הנפשי בזמן הגדילה של הילד והחוויה הנוראית הזאת, זה נוראי, כי אתה נטפל למסכנים והחלשים.

מאור: כמה זמן אתה רואה את עצמך ממשיך להופיע ולכתוב מוזיקה?
אני רואה בעיה להמשיך, אז בינתיים אני לא רואה לזה סוף, אני אפסיק כשאני אחשוב שאני לא עושה את זה כמו שצריך יותר, כי אני לא רוצה להיות מאלו שמחזיקים בכוח בלי סיבה, אז ברגע זה, אני אמשיך לנצח.

מאור: איך אתה משווה את שנות השמונים, תשעים, ו2000, אם אתה מסתכל על הופעות והקלטות בימינו?
אני חושב ששנות השמונים היו טובות לנו, וסוף שנות השמונים היו טובות לאחרים, והתשעים היו טובות לראפ, והאלפיים טובות לפאנק ראפ, אני חושב שלכל דור יש וצריך להיות לו מוזיקה משלו, מוזיקה זה טרנד אופנתי וזה מה שזה נהייה, זה רק תהליך טבעי שכל דור צריך שיהיה לו את המוזיקה שלו.

מאור: תודה רבה על זמנך, ומצפים לראות אותך בישראל
תודה רבה. להתראות בישראל.

מאור אפלבוים
 
blog comments powered by Disqus