ראיונות
Death Angel
ראיון עם: Rob, גיטריסט ומנהיג להקת הט'ראש המיתולוגית, Death Angel.
2004-06-12
א: הי Rob!, קודם כל אני חייב לומר שאני שמח שהלהקה חזרה אחרי כל כך הרבה שנים, אבל אולי תספר לנו על הנסיבות שגרמו לכך שהתאחדתם?
ר: הכול התחיל במקרה, לפני כמה שנים התארגן פסטיבל גדול, שמטרתו הייתה לאסוף כסף ל Chuck, הסולן של Testament, זו הייתה הופעה חד פעמית של כמעט כל להקות הט'ראש של שנות השמונים, היו שם Nuclear Assault, Exodus, Forbidden Evil, שזה הגלגול הראשון של Forbidden, בכל אופן, קיבלתי טלפון מ Chuck, והוא ביקש ממני לאחד את הלהקה כדי שנשתתף, עכשיו, באותה תקופה גם ככה חלק מנגני ההרכב כבר ניגנו ביחד, אני, Mark ו Andy כבר הינו בהרכב בשם Swarm, וחיממנו ל Jerry Cantrell בהופעות שלו בארה"ב, ההופעה בערב ההוא הייתה אמורה להיות איזה יומיים לפני סיום מסע ההופעות שלנו עם Cantrell, ולא ממש האמנו שנצליח לעשות את זה, אבל המטרה הייתה חשובה לנו, נפגשנו עם Dennis, ועם עוד חבר שלנו שהחליף את Gus, החבר היחידי מההרכב המקורי שלא יכול או לא רצה להשתתף, והתחלנו להתאמן, אפילו במהלך ההופעות שלנו עם Swarm היינו לפני ההופעה או במהלך ה sound checks עושים חזרות על השירים הישנים שלנו,
א: ואיך הייתה ההופעה עצמה?
ר: מדהימה, זה היה ממש לא יאומן, איך שעלינו על הבימה שם והתחלנו לנגן את החומר הישן, זה פשוט הכול התחבר, הכול זרם, הייתה אנרגיה באוויר, ממש חשמל, כמה שהיינו חלודים בחזרות הכול נעלם ברגע שעמדנו מול הקהל שהשתולל וצרח כל הזמן, זו הייתה אולי ההופעה הכי טובה שהייתה ללהקה אי פעם, הקהל פשוט הכיר את כל המילים, וכל התגובה שלו פשוט עשתה את ההופעה,
א: ואז החלטתם להתאחד באופן רשמי?
ר: עדיין לא, לא ממש דיברנו או נפגשנו אחרי זה יותר מידי, לא חשבנו על איחוד הלהקה גם כשידענו שאנחנו הולכים להופיע, זו לא הייתה התוכנית המקורית, זה פשוט הייה משהו חד פעמי שרצינו לעשות, וזהו, וגם לא רצינו לעשות איזה איחוד מאולץ, ולהרוס את הזיכרונות הטובים שיש למעריצים מהלהקה אם נעשה משהו מאולץ ולא אמיתי, אבל האמת היא שאף אחד לא הצליח להוציא לעצמו מהראש את מה שהיה שם, הייתה תחושה אחידה שחייבים להמשיך, שניתנה לנו הזדמנות שנייה, ואז קיבלנו הצעה לנגן ב Dynamo, הופענו שם בשנות התשעים, וזאת הייתה הופעה אדירה, מול קהל ענק, וחוץ מזה אנחנו חברים טובים של Andrei, שמארגן את הפסטיבל, אז החלטנו על עוד הופעה אחת, זאת אומרת, אחת לארה"ב אחת באירופה, וזהו, אבל שוב, ההופעה שם הייתה כל כך טובה, הקהל היה כל כך רועש שכמעט לא שמענו את עצמנו, ושוב הייתה האנרגיה באוויר שהרגשנו קודם, כשהיינו שם החלטנו לעשות עוד הופעה קטנה יותר באיזה מועדון, והאנרגיה הייתה כל כך טובה, אפילו יותר מוצלחת מההופעה ב Dynamo עצמו, שהחלטנו שאין על מה לדבר, פשוט חייבים להמשיך, אז הוזמנו להופעה No Mercy, עם אמנים מעולים כמו Testament, Nuclear Assault ו Marduk, ואמרנו שנעשה ככה: נמשיך להופיע, אבל לא נקליט שום דבר, פשוט נהנה מההופעות, ולא נעשה שום דבר מעבר לזה, אבל כאן נכנסו לתמונה החברה מ Nuclear Blast, Jaap ושאר החברה משם פשוט באו לכל הופעה שלנו באירופה, לבושים בחולצות שלנו, והם הכירו את כל החומר הישן שלנו, וכל פעם ניגשו אלינו ורצו שנעבוד ביחד,
א: לא ממש סוג מערכת היחסיים שהייתם רגילים אליה עם חברת תקליטים...
ר: (צוחק) ממש לא, לראשונה הרגשנו שיש כאן אנשים שאפשר לסמוך עליהם, שם בעסק בשביל המטאל ולא בשביל הכסף, בדיוק הפוך מהאנשים של חברות התקליטים שהרסו את הלהקה במקור, שתבין, הם החתימו אותנו בלי לשמוע שום דבר שלנו, בלי לשמוע אפילו שיר אחד, הם סמכו עלינו ותמכו בנו, ובלי לשמוע שום דבר מראש!
א: אז איך בסוף נכתב האלבום החדש?
ר: מה שקורה כשאתה שם ביחד חבורת מוזיקאים, זה פשוט קרה, היינו יושבים ביחד, ופתאום היה יוצא לי איזה ריף טוב, ואז Andy היה מתחיל הוסיף תיפוף, זה פשוט זרם ככה, אחרי כמה זמן היה לנו אלבום מוכן,
א: אך עבדה הפקת האלבום?
ר: עבדנו עם בחור בשם Brian Josef Dobbs, הוא בחור ממש מוכשר, שעבד תקופה ארוכה עם Bob Rockכטכנאי ראשי, Mark, הסולן, הוא חבר טוב של Kirk Hammet, הוא אפילו ישן אצלו בבית איזה שלוש שנים כשעברה עליו תקופה קשה, מעבר לכך שהוא הפיק את הדמו הראשון שלנו בעבר הרחוק, אז Kirk חיבר אותנו איתו,וזה היה ממש מדהים לעבוד איתו, רק היינו צריכים לומר לו איזה סאונד אנחנו רוצים, והבחור ידע בדיוק איך להשיג את אותו הסאונד, זה היה ממש מדהים, הוא היה תמיד רגוע, תמיד מקשיב, והוא סיבה די מרכזית שהאלבום יצא כמו שהוא יצא, מה שאהבנו באלבום, שיצא לו סאונד מאד חי, מאד נושם, הוא הצליח לתפוס את האנרגיה שיש לנו בהופעות, וגם כל הליך ההקלטה שלו היה מהיר ביותר בחדר אחד הוקלטו התופים למשל, ובחד השני ישבנו והמשכנו לכתוב את השיר, חוץ מזה, הוא גם הוקלט בעיר שלנו, ב San Francisco, בשכונה ממש נוראית, היית פותח את הדלת ומוצא שם סוחרי סמים, וכל האווירה מסביב תרמה לתחושת האותנטיות של הדיסק,
א: אך הגיבו חברת התקליטים לאלבום?
ר: אתה רוצה לשמוע משהו מדהים? הם לא שמעו אותו! הם פשוט לקחו סיכון עצום, הם ארגנו הכול, תיאמו מסיבת עיתונאים גדולה, הזמינו עיתונאי מטאל מכל העולם, ו Dennis ו Andy היו אמורים להגיע אליה, הבעיה הייתה, שהחומר עצמו היה מוכן ממש בזמן שהמסיבה הייתה אמורה להתחיל! מה שעשינו היה לשלוח להם את השירים באינטרנט ממש דקות לפני המסיבה! הפעם הראשונה שהחברה שמעו את השירים הייתה במסיבת העיתונאים עצמה, מה שמראה לך איזה רמה של אמון הייתה להם בנו,
א: זה באמת סיכון, הייתם יכולים להוציא אלבום hip hop, ופתאום חברת התקליטים הייתה מגלה את זה מול כל עיתונאי המטאל החשובים בעולם...
ר: (צוחק) נכון, אבל גם הם וגם אני מאמין, שמכיוון והדברים נעשו עם כך הרבה כוונה ורצון ואמונה, הם פשוט לא היו יכולים להיכשל, והתוצאה הייתה באמת, שמה שהם שמעו, והעיתונאים במסיבת העיתונים, מיד עשה עליהם רושם אדיר, והתגובות היו מעולות,
א: שאלה שמאד כואבת, אבל מאד חשוב לדעת את התשובה עליה, למה בעצם נעלמתם? הייתם בשיא ההצלחה שלכם, מכרתם כמויות אדירות, הייתם חתומים בחברת תקליטים מהגדולות בעולם (Geffen), ופתאום נעלמתם! אך זה קרה?
ר: הכול היה ממש פתאומי וכואב, שתבין, התחלנו בגילאים שבין 13 ל 17, Andy, הכי צעיר, היה בן 13 כשהתחלנו, כך מה שרצינו היה להופיע, וליהנות, ההצלחה של שתי התקליטים הראשונים הייתה ממש מדהימה, ולאט לאט התחלנו להבין שצריך גם כסף כדי לחיות, בהתחלה כולנו גרנו אצל ההורים שלנו, אז לא לא ממש שינה שום דבר, אבל כשיצא Act III כבר היינו בסביבות 21, והבנו שצריך גם להתקיים, הבעיה הייתה, שהפסדנו יותר כסף ממה שעשינו! הסתבר שכשפיתו אותנו לעבור ללייבל גדול לא ממש בדקנו את כל ההיבטים המשפטיים של זה, וכתוצאה מכך תבעו אותנו בערך חצי מתעשיית המוזיקה, אני רוצה שיהיה לך ברור, מכרנו המון, בסדר גודל רציני, אבל לא עשינו מזה שום דבר, בכל התקופה שלנו כ Death Angel לא הרווחנו גרוש!, מה שקרה הוא שהיינו בערב בהופעה, ובבוקר אחרי בישיבות עם עורכי דין שרצו מאיתנו כסף, אבל השיא היה, הדבר שגמר את כל היה שהייתה לנו תאונה, Andy נפצע קשה, ולא יכול היה לתופף איזה שנה, אבל חברת התקליטים שלנו התייחסה לזה כאילו זה שום דבר, ולחצו עלינו למצוא מתופף אחר במקומו, ואנחנו לא הסכמנו, הלחץ שלהם התגבר, וMark פשוט לא היה יכול יותר, הוא פשוט קם ועזב, וזה היה קשה לכולנו, חשבנו על זה קצת, והחלטנו שאין טעם להמשיך, בלי Mark זה לא Death Angel, ואין טעם להתחיל עם מישהו אחר, וכך פחות או יותר, קברנו את הלהקה.
א: המשכתם בהרכב קצת שונה אחרי כמה שנים,
ר: נכון, הקמנו הרכב שנקרא The Organization, או בקיצור, The O, ושינינו גם את המוזיקה, עשינו דברים קצת יותר מלודיים, יותר ניסיוניים, אני שרתי בהרכב, וגם Andy, וניסינו כיוונים יותר מגוונים, הבעיה הייתה, שזה לא תפס, כל הזמן אנשים חיפשו לשמוע Death Angel במוזיקה שלנו, וכשהם לא מצאו, הם התאכזבו וירדו מאיתנו, בהחלה היינו חתומים ב Metal Blade, אבל כשהם הבינו שאנחנו כבר לא Death Angel, הם פשוט הפסיקו לתמוך בנו גם כן, לכל מקום הם ניסו לדחוף את Death Angel, כלומר "החברים לשעבר ב Death Angel...." ודברים דומים, ואנחנו, שכל כך רצינו לשכוח מכל מה שעברנו, התנגדנו לזה באופן נחרץ, מה שדי פגע בנו, זה היה ממש לירות לעצמנו ברגלים, כי אנשים פשוט לא ידעו מי אנחנו, אז יתכן שזאת הייתה טעות בזמנו, אבל אז היינו עיוורים מכדי לראות את זה, בכל אופן,החלטנו לעשות הכול בעצמנו, וזה היה קשה, היינו רגילים לעשות רק מוזיקה, ושיהיה לנו אוטובוס מאורגן להופעות, פתאום נאלצנו לעשות הכול בעצמו, להסיע הציוד להופעות, להשיג עבודות יום יום רגילות, וכמובן שלא הרווחנו שום דבר, כך שזאת הייתה תקופה ממש קשה,
א: ואז המשכתם ל Swarm
ר: בדיוק, האמת היא שהאלבום האחרון שלנו היה ממש דומה למה שעשינו ב O, אבל זה תפס יותר טוב,
א: מה קורה כרגע עם הלהקה?
ר: אנחנו פשוט נהנים ממה שאנחנו עושים, עשינו עכשיו הופעות בעיר שלנו, וזה היה ענק, ויש לנו עוד מעט סבב ב West coast, ואז כמה שבועות של הפסקה, שאני ממש צריך כי בדיוק עכשיו נולד לי ילד ראשון,
א: Mazal Tov!
ר: תודה!, ועוד מעט אנחנו ממשיכים לאירופה, ואז ליפן, וכנראה גם לאוסטרליה,
א: אתה ציפית לכל הרעש שנוצר בעקבות האיחוד שלכם?
ר: ממש ממש לא, זה היה שוק רציני בשבילי, אפילו בהופעת האיחוד, הייתה אמנם תחושה כזאת של משהו שמתקרב, אבל בטח שלא צפיתי להיות איפה שאני היום, האמת היא שנהנינו לעשות את ה Swarm, ולא ציפינו לאחד את הלהקה אי פעם, אבל הכול כל כך שונה כיום, הכול יותר בשליטה, ואנחנו יודעים על כל מה שנעשה בלהקה, והכול מסדר כל כך טוב שפשוט קשה לי להאמין, זה כאילו משהו שם מפצה אותנו על כל החרא שאכלנו בעבר,
א: קארמה?
ר: בדיוק! אני מאמין שכל דבר קורה בגלל סיבה מסוימת, וכנראה שהאיחוד שלנו נועד לקרות,
א: שאלה שאני שואל להקות מסוימות, הופעה בישראל היא אפשרות מבחינתכם?
ר: מה זאת אומרת, בטח! הייתי מת להופיע אצלכם, יש לנו סוכנות בשם Helter Skelter
א: זה הח'ברה שאחראים גם ל Iron Maiden,
ר: נכון, נשמח מאד אם מישהו יפנה אליהם ויביא אותנו אליכם!
א: טוב, נשמח לראות אתכם כאן! תודה על הראיון Rob, ונקווה שתמשיכו להצליח!
אלון מיאסניקוב
