alternative-zine.com

ראיונות

Draconian
ראיון עם: Anders Jacobsson סולן להקת Draconian
2007-07-05

Draconian - band logo

Anders Jacobsson of Draconianלא, זו איננה להקת פאוור מטאל אפילו שהמילה "דרקון" מצויה בשם שלה, Draconian היא להקת דום/גות' מטאל משבדיה שקיימת עוד מ- 1994. הלהקה ביססה לעצמה במהלך שנות קיומה בסיס מעריצים נאמן מסביב לעולם, שאמנם גדל באותה איטיות שבה שירי הלהקה מתנגנים אבל גם נהיה איכותי באותה רמה. מאז תחילת הדרך, לא היו הדברים קלים ופשוטים כל כך ל- Draconian ולמרות הדעה החיובית מצד המבקרים לא נחלו חבריה הצלחה מרובה. למרות זאת, עד כה שחררה הלהקה מספר דמואים בעלי ערך אספני, שני אלבומים משובחים ולאחרונה גם אלבום אוסף - The burning Halo – בו גרסאות מחודשות לכמה משיריה וגרסאות כיסוי לא אופייניות במיוחד. סולן הלהקה Anders Jacobsson הסכים לשפוך מעט אור על המוזיקה הכה-אפלה של Draconian .

מה שלומך, אנדרס? מה מעשיך לאחרונה?
מצבי היה יכול להיות יותר טוב כרגע. יש יותר מדי קצוות לא סגורים אצלי כרגע וזה לא מאוד טוב בעולם שלי. אבל אני אתעשת.
לא עשיתי הרבה לאחרונה. אני עובד קצת וגם עושה את ההפקה המקדימה (pre-production) לשירים לאלבום הבא, אנחנו נכנסים לאולפן בספטמבר. יש לי עוד כמה דברים לסיים לכתוב וכמה סידורים של הכלים שיבואו אחריהם.

בוא נתחיל מהתחלה...איך Draconian התחילה?
התחלנו ב- 1994 בתור פשוט כמה חברים ששומעים מטאל אפל יותר ומנגנים ביחד. כשאני הצטרפתי, הלהקה נהייתה רצינית יותר והסאונד נהיה אווירתי יותר, כי באותו זמן גם הוספנו קלידים לסאונד. באותם ימים היו לנו רעיונות חדשים וטריים והיינו דיי מתקדמים.
הדמו הראשון הוקלט באוקטובר 1995 והוא קיבל תגובות טובות מכל עבר. באמת חשבנו שהדמו ייקח אותנו לאנשהו, אבל זה מעולם לא ממש קרה. עברנו הרבה קשיים במהלך השנים וגם היינו איטיים ופחות יצרניים בתקופות ארוכות במהלך שנות התשעים. רק ב- 2002 , כשהוספנו את ליסה, והקלטנו את הדמו Dark Oceans We Cry הדברים התחילו לקרות בשבילנו.
כתבנו הרבה שירים טובים לפני שהחתימו אותנו, וזה דיי עצוב שלא הקלטנו אותם. בימים ההם היה לנו סאונד שאישית היה יקר לי מאוד.

Draconian - promo photo by Fredrik Karlsson

בתחילת הדרך באתם מכיוון של דת' מלודי ואז שיניתם כיוון לדום/דת' עם אלמנטים גותיים – איך תסביר את השינויים במוזיקה שלכם לאורך השנים?
מאז הדמו הראשון היה אספקט רומנטי לסאונד שלנו, ולדעתי זה החלק הכי טוב במה שאנחנו עושים. ההקלטה השנייה שעשינו היא משהו שאני קורא לו ניסוי מטורף, אבל ההפקה הייתה נוראית ולא שחררנו את זה מעולם.
מעבר לכל זה, פיתחנו את הסאונד האפל והרומנטי המובהק הזה... וכל השירים שכתבנו בין 1997 ל- 2000 היו שירי גות' מטאל רומנטיים, ובשבילי זו הייתה התקופה שבה אני חושב של- Draconian היה באמת משהו ייחודי. הזכרתי את זה קודם, אבל אני חושב שזה מעורר רחמים שלא הקלטנו הרבה מזה. היו לנו כמה שירים ממש מעולים שהייתי רוצה להחיות יום אחד.
בשנת 2000, החלטנו ללכת על משהו יותר אפל ודומי עם הפרומו Frozen Features שהיה מאוד מוצלח... ואני מניח שהייתה לנו התחלה חדשה מהנקודה הזאת.

יש כאלה המתארים את המוזיקה שלכם כדום מטאל, חלק כדום גותי, חלק כדום מלודי וחלק פשוט אומרים שזה מטאל גותי – איך היית מתאר את המוזיקה שלכם?
התחלנו כסוג של פרוייקט גות'/האבי מטאל עם כמה אלמנטים ואווירה של בלאק, אבל אז נהיינו יותר גותיים, ואני חושב שתמיד היינו סוג של להקת מטאל גותי. בשבילי דום מטאל זה משהו שונה מ- Draconian. יכול להיות שעשינו כמה שירי דום, אבל אני לא מחשיב אותנו בתור להקה שעושה דום, לא. אני חושב שאנחנו להקת גות' מטאל עם השפעות של דום ודת'.

Draconian: The burning halo (album cover) מה תוכל לספר לי על The Burning Halo , האלבום האחרון ששיחרתם?
זה התחיל בהרבה דואר שקיבלנו ממעריצים שרצו שנשחרר מחדש את The Closed Eyes of Paradise , אבל לא הסכמנו בגלל ההפקה הגרועה שלו. אז קיבלנו את הרעיון להקליט מחדש כמה מהשירים ולשחרר מיני-אלבום, אבל מסיבה כלשהי זה יצא אלבום מלא בשלושה חלקים; החלק הראשון היה שלושה שירים חדשים, ואז שלושה שירים שהוקלטו מחדש מתוך The Closed Eyes... ועוד שני קאברים. התכנון המקורי היה להקליט שלושה קאברים, אבל היו כמה בעיות, ואני לא זוכר מה הן היו בדיוק.
האלבום התעכב מאוד והיו המון בעיות במהלך ההקלטות שלו, הפרטים הטכניים וכו'. אתה מבין, הקלטנו אותו בעצמנו באולפן שלנו, אבל זאת לא הייתה הבעיה האמיתית.. הבעיה האמיתית הייתה מזל רע.

מה לגבי שתי גרסאות הכיסוי בו, מדוע בחרתם דווקא בשני השירים האלה ואילו תגובות קיבלתם על התוצאה?
טוב, חשבנו שאולי יהיה מגניב לעשות כיסוי למשהו שונה, ורוב החברים בלהקה מאוד אוהבים פרוגרסיב משנות השישים והשבעים. On Sunday They Will Kill The World של Ekseption היה שיר דיי אפל מלכתחילה, אז חשבנו שיהיה מגניב לעשות ממנו שיר דום. אני חושב שהתוצאה דיי טובה!
רוב התגובות לקאבר ל- Forever My Queen של Pentagram היו רעות, ואני יכול להבין את זה בגלל שהוא שונה מאוד מהשאר. בדיעבד, אני חושב ששמנו את השיר הזה באלבום מהסיבה הלא נכונה. הוא בולט יותר מדי והמיקס שלו יותר מדי מבולגן.

מלבד שני השירים האלה, שכיסיתם ב- The burning Halo , יש עוד שירים שהיית רוצה לכסות?
יש הרבה שירים שאני רוצה לעשות להם גרסאות כאלה. בתור התחלה, הייתי רוצה לעשות קאבר ל- The Park של Uriah Heep כשליסה שרה. אני חושב שזה יכול להיות מגניב מאוד אם גם נוסיף לו קצת אפלה. זה משהו שעובר לי בראש כבר שנים.
הייתי מאוד רוצה לעשות קאבר ל- Out of this world של Marillion גם. זה יהיה כל-כך יפה עם ליסה בשירה. מלבד שני אלה, הייתי רוצה לכסות את השיר: "Gothic" של Paradise Lost שהיה מיועד לאלבום. בעבר גם ביצענו אותו בהופעות חיות.

אתם עובדים בימים אלה על חומר חדש? מתי נוכל לשמוע משהו ממנו?
אנחנו עובדים בימים אלה על ההפקה המקדימה לאלבום החדש, שאנחנו עומדים להקליט בספטמבר באולפני Fascination Street . אין לי מושג מתי Napalm Records מתכוונים לשחרר את האלבום, אבל עם קצת מזל, אולי בדצמבר או ינואר.

מה הפעילות האהובה עליכם בתור להקה?
אני חושב שהחלק של ההופעות הוא אחד הדברים המרגשים. חבל מאוד שאנחנו "מקוללים" וכמעט ולא יוצא לנו לנגן לייב, אבל על הבמה מול קהל נעים זו חוויה אדירה.
דבר אחר זו ההרגשה שמקבלים כשמקליטים שיר טוב, שאתה שמח איתו...הרגשה שהבאת משהו לידי מימוש. התחושות האלה מזכירות לי למה אני חלק מלהקה בכלל.

מה הדבר הכי לא "מטאל" שאתם עושים?
אני לא בטוח שאני מבין את השאלה... אם אתה מתכוון לפרוייקטים צדדים, אני חושב שזה פרוייקט האינדסטריאל/אלקטרוני של יוהן (Johan Ericson , גיטריסט וממייסדי הלהקה) וברגיס (Magnus Bergström, גיטריסט לשעבר) שנקרא Das Arbeit. אפשר למצוא אותם במייספייס.

אילו להקות/אלבומים אתה שומע בימינו?
הרבה Marillion , הרבה Porcupine Tree. לאחרונה גיליתי את, Red Sparowes להקה ממש מגניבה! Rush המון.
אני עובר כרגע תקופה של VNV Nation ... בעיקר החומר הישן שלהם כמו האלבום Empires. האלבומים החדשים של Officium Triste , Trail Of Tears וכמובן Elend מזעזעים לי את העולם כרגע. Warrior Soul הם/היו להקה מצוינת ולאחרונה שמעתי הרבה דברים שלהם...מוזיקת מסיבות מעולה.

את המוזיקה של Draconian אפשר לתאר כעגמומית, מדכאת, דרמטית, אפית ואפלה – מאיפה באה כל החשיכה? מה נותן לך השראה לכתוב מוזיקה, האם אלה המילים או להיפך?
אני מניח שאני מקבל את זה מהחיים ומהעולם שאני חי בו... או שני העולמות; האחד בו אני חי וזה שבפנים; איך שהם משתלבים ואיך שזה גורם לי להגיב. אבל כן...המילים כבדות, אבל זה סוג המוזיקה הזה, אתה יודע. הם משולבים ויש דברים שפשוט צריכים להישאר איך שהם.
אני דיי בטוח שיוהן מקבל השראה לכתוב מוזיקה כשהוא קורא את המילים שכתבתי והוא אוהב, וכשאני שומע דברים שלו אני מקבל השראה דומה.

הייתם אומר שאתם אנשים מאושרים או אומללים?
אני חושב שיש ארשה של עגמומיות סביב הלהקה. זה חשוב לסאונד בכלליות, אין להקת גות'/דום טובה בלי זה. מוזיקה "שמחה" היא בדר"כ פתטית כי היא מרגישה נדושה ושטחית.
אבל בתור אנשים... ובכן, אני לא יודע, חלק מאיתנו אולי. אני יכול רק לענות לגבי עצמי. אני חושב שרובם מעמידים פנים שהכל בסדר אבל מתמודדים עם השדים שלהם כשהם מנגנים. הסוג הזה של המוזיקה נהדר בקטע הזה, זה כמו תרפיה.

אמונה רווחת היא שדום מטאל מעצים את הדיכאון ומצבים פסיכולוגיים אחרים, אתה חושב שלהקות כמותכם אחריות בדרך כלשהי לעלייה באחוז האוכלוסייה שזקוקים לטיפול נפשי ותרופות נוגדות-דיכאון?
ידוע גם שאנשים הם אידיוטים! אז כן, יש כאלה שמאמינים בזה אבל הם לא יותר משוטים צרי-מוחין, סתם רוצים להאשים מישהו; מחפשים שעיר לעזאזל. זה תמיד יותר קל, אתה יודע.
אנשים עם נטיות התאבדות או אנשים דכאוניים לא נהיים ככה בגלל סוגים מסויימים של מוזיקה. הדבר היחיד שמוזיקה יכולה לעשות זה להזכיר להם מה הם כבר מרגישים או יודעים. זה משהו אצלם בראש.. במחשבה שלהם.
קיבלתי אי-מייל מאמא מודאגת בשנה שעברה. הבן שלה התאבד ו- Arcane Rain Fell , האלבום שלנו, היה כנראה המוזיקה האחרונה שהוא שמע לפני שמת. היינו מקבלים פעם הרבה דואר על השיר " Death, come near me" , מאז ששחררנו אותו בדמו ב- 2002. אני יכול להבין מדוע השיר הזה קיבל כזאת תשומת לב, אבל שכולם ידעו שאני לעולם לא אדרבן מישהו להתאבדות. השיר הזה מתאר העולם הזה יכול לשבור אנשים, ובמקרה הזה זה היה אני... ואני עדיין נושם. אבל בוא נגיד שמשהו באלבום שלנו גרם לבחור הזה לקחת את הצעד האחרון לעזיבת החיים, זה לא ממש משנה, בגלל שאם אנשים כמוהו זה רק עניין של זמן בכל מקרה. הייתי רוצה לחשוב שהמוזיקה שלנו הייתה הנחמה האחרונה שלו. אנחנו לא יכולים לקחת שום אחריות כמו שהאימא המסכנה רצתה.
לגבי התאבדות באופן כללי...כן, זה אגואיסטי אבל החיים שלך הם שלך. אני או אשפוט או לא רשאי בכלל לשפוט מקרים כאלה.

יש דיי הרבה דום מטאל מחתרתי בימינו, ובתור להקה שלעיתים מקושרת לסגנון אני בטוח שאתה מכיר כמה להקות... תוכל להמליץ על מספר להקות?
מלבד להקות שכולם מכירים כמו My Dying Bride ו- Anathema (הישנים) וכדומה, יש באמת מטאל אפל וטוב שם בחוץ. כמו Officium Triste שהזכרתי; האלבום החדש שלהם לחלוטין מדהים. אני אוהב גם את האלבום חדש של Distress . זה לא ממש דום, יותר מטאל אפל עם הרבה רגש ועוצמה.
יש להקה דנית שעושה גות' מטאל הנקראת Akoma שבדיוק שחררה EP חדש, ואני חייב לומר שהוא נורא הרשים אותי.

רוב האלבומים, בין אם מחתרתיים או לא, יכולים להיות מושגים בימינו דרך האינטרנט בימינן (באופן לא חוקי אמנם, דרך תוכנות שיתוף קבצים ואתרים שונים) – אתה חושב שזה תורם או פוגע בלהקות?
גם וגם. ללהקות קטנות כמו Draconian אני חושב שזה יותר רווח מהפסד. אנשים נחשפים אלינו ואם הם אוהבים את מה שהם שומעים, יותר מהם יבואו להופעות.
אבל אין כאן רווח אמיתי ללהקות גדולות כמו מטאליקה. הן רק מפסידות קצת כסף, אבל עדיין מתלוננות, אפילו כשמדובר במיליונרים כמוהן. ממזרים רודפי בצע!

מה אתה חושב על תופעת להקות המייספייס?
דיי מבלבל. אני חושב שזה דבר טוב והכל, בגלל שזה תורם הרבה ללהקות והן יכולות להגיע רחוק יותר... אבל אני חושב ש- Myspace הוא אתר מאוד מסורבל ומבלבל בתור התחלה. הוא לא מאוד ידידותי למשתמש. נו מילא, אין לי שום דבר נגדו.

אתה אדם רוחני/דתי? אם כן, אין זה משתלב במוזיקה שלך?
אני לא דתי, אבל אני כן רוחני. רוב הערכים שלי והדרך בה אני רואה דברים באה מזה. זה משתלב במוזיקה שלנו טוב מאוד מאחר ואני חושב שיש הרבה רוחניות בכאב ובסבל שאני מתאר. לצד הרוחני שלי יש השפעה חזקה על איך שאני מתייחס לעולם. אני חי עם זה כל יום, וכמובן שזה כואב אבל זה רק עניין של זמן עד שארים את ספינת החלל שלי ואעזוב את המקום האיום הזה. *צוחק*.

Draconian - promo photo by Fredrik Karlsson

בתור מבקר מוזיקה תמיד תהיתי איך להקות מגיבות לביקורות שלנו, אז איך אתה מגיב לביקורות על האלבומים שלכם?
ברוב המקרים אני מגיב בצורה חיובית בגלל שהיה לנו מזל עם המבקרים. מאיזושהי סיבה מוזרה אנשים נוטים לאהוב את המוזיקה שלנו וזה עושה אותי מאוד מאושר. כל מילה טובה מרגישה לי כמו פרס.
היו כמה פעמים שקראתי ביקורות רעות אבל רובן היו דיי טיפשיות, אז זה לא משהו שאני לוקח יותר מדי ברצינות.
אני מוצא את זה מוזר שאנשים מסוימים מתלוננים על עד כמה חלק מהשירים שלנו איטיים, ובאותו זמן יודעים איזה סגנון מוזיקה אנחנו עושים. אנחנו מתוייגים כדום מטאל גותי, למה ציפיתם?Strapping Young Lad ??

לסיום, יש משפט שהולך משהו כמו: "חיי האדם שבריריים כל כך, שלא תוכל לדעת אם תחייה אפילו לסיים את המשפט", איזה משפט היית רוצה לחיות ולהספיק להגיד?
אני מניח שאני אצא משעמם ואני שאין לי מושג כרגע *צוחק*. אבל בכל מקרה, תודה על הראיון ועל כל התמיכה בנו.

תודה רבה אנדרס, אני מקווה שתוכל לתעל את מה שאתה חווה כרגע לאלבום שבדרך, וכך נוכל לתת למעריצים עוד כמה נקודות למחשבה מלבד השאלה האחרונה. בהצלחה.

עופר ויינר
 
blog comments powered by Disqus