2007-12-16
אופיר קוטיאל קצת הפתיע כאשר בחר הופעה בפאריס כנקודת השקת האלבום שלו. מצד שני, זוהי רק הבחירה הטבעית כשאתה משיק אלבום סקסי, אלגנטי והזוי כמו אותו אלבום שהוא השיק. פאריס בטוח יותר נכונה לו מתל אביב.
אופיר (שמעכשיו יקרא
קוטימן), שכבר חמש שנים צץ בלא מעט פרויקטים מעניינים שונים (funkn'stien, bikini ) חוזר לישראל מג'מייקה שנה שעברה, ומעביר את החורף באלבום תגובה לחזרה הזאת. וכיאה לאלבום חורף, הוא מקיף אותנו בצלילים חמים, שמושכים לתוך הלילה, לתוך המיטה, לתוך עולם שכולו הזיות.
באלבום הבכורה שלו, קוטימן ניצב פעם ראשונה לגמרי בקדמת הבמה. כאשר כל המושכות בידו, במלוא מובן המילה. כל הכלים (אולי מלבד הבראס) מנוגנים על ידי קוטימן, כשחברים מלהקות ופרויקטים מהעבר מצטרפים אליו מדי פעם כדי לתמוך ולחזק.
קוטימן שואב במוזיקה שלו ממורשת ארוכה של פאנק שחור של שנות השבעים, המקצבים האיטיים, הוואה וואה. תוך כדי הוא לא מפחד לטבל את האווירה באדים של אלקטרוניקה מפלרטטת וגלישה אקראית למחוזות הפסיכודאלים. בין כל אלו הוא מיטיב לזגזג לאורך האלבום בשליטה מלאה.
הקטע הפותח או קטעים כמו no reason for you או Losing it ו I just want to make love to you הם רק דוגמא לקטעים שמוכיחים את ההבדל בין לנגן סגנון להבנה של סגנון. אופיר מצליח לנתב את כל הזמרים השונים שהוא מביא לתוך הכוונה הטהורה שלו, מוציא אותם מהקונטקסט שכולנו מכירים אותם ונותן בהם נשמה חדשה.
למרות השמות אשר מצטרפים אל קוטי באלבום הזה, שמות כמו MC Karolina , העזרה של Sabo כמפיק, או אפילו העובדה שיש לקוטימן עצמו ניסיון עבר עם אמנים כמו דמיאן מארלי, אסור שיטעו ויגרמו לחשוב על האלבום הזה כמיינסטרימי,או המוני. החומרים של קוטימן הם זן אחר של פאנק. לא כזה שתשמע כלהיטים חולפים ברדיו או זמזום של ילדות בנות 15 שנתפסות טרנדים. אלא אלבום עם קונספט אווירתי הדוק, מעניין וסוחף.
במשך 53 דקות האלבום, אתה מוזמן להיכנס לא לחדר עם נרות ארומאטיים אלא לאונג' מסוגנן כריות יוקרתיות ורכות כמשי שמרפדות את הרצפה, שאריות עשן שמתנדף לאיטו בחדר ושלל הסיטואציות המיניות המפתות ביותר.
רועי פוברצ'יק
