2007-09-16
יש לאנשים נטייה להשתמש במונח "להקת קאלט" על להקות בחופשיות מרובה מידי...הפעם, אני חושב שמושג מוצדק. הלהקה האמריקאית הזאת, שמקורה מקונטיקט, קיימת מ- 1984, הוציאה אלבום אחד בשם A Crystal Vision ב- 1987, ואז נעלמה לתוך מבוכי היסטורית המטאל. עכשיו הם חזרו, בהרכב כמעט מקורי, והם עושים פאוור מטאל מסורתי כמו שלצערי מעט מאד להקות בארה"ב מצליחות לעשות, זה אולי אלבום הפאוור מטאל הקלאסי המוצלח ביותר ששמעתי בכמה השנים האחרונות.
אומרים על הרבה להקות כמוהם שהן מושפעות מלהקות קלאסיות כמו
Iron Maiden ו-
Mercyful Fate, אבל הפעם התיאור הזה מוצדק. הלהקה משלבת את הריפים ההרמוניים של Maiden עם חילופי המקצבים והריפים של Mercyful, כשמעבר לזה, הם מצוידים באחד הסולנים הטובים ששמעתי. לרוב ת'ורן יש קול שהוא שילוב מבריק של ברוס דיקינסון בתקופת ה- Air Raid Siren שלו עם צרחות בסגנון רוב הלפורד מ-
Judas Priest.
השיר הפותח, Words Upon The Stone, מתחיל את זה כמו שצריך עם ליד הרמוני בסגנון Maiden, שממשיך לאורך שתי דקות אינסטרומנטאליות מעולות, לפני שהשיר עצמו פורץ פנימה במלוא העוצמה; יופי של הפגנה קולית של רוב תו'רן, כשכל הלהקה עוקבת אחריו מבלי לפספס כלום, לידים מלודים מבריקים, תופים מרובי דאבל-בס בלתי פוסקים, ובס שמזכיר את העבודה העמוסה של סטיב האריס.
השיר שאחריו – Battle Cry – מעלה את הקצב, פאוור קלאסי מהיר עם שירה גבוהה במיוחד, שבהחלט תזכיר את
King Diamond למרבית המאזינים.
הסאונד באלבום מושלם ביחס למה שלהקה עושה, הוא לא חלק או מלוטש מידי, להיפך, הוא נשמע חי ואורגני מספיק כדי לתת למוזיקה את העוצמה שהיא צריכה. התופים נמצאים גבוה במיקס, דופקים את עור התוף בכל מכה, אבל גם הגיטרות, והבס ובעיקר השירה, לא נאבדים במיקס. פשוט עבודה מעולה.
שיר כמו Queen Of The Night הוא יצירת מופת אפית מהמדרגה העליונה, שילוב מסנוור של ריפים מלודיים שרק להקה כמו Mercyful ידעה לעשות כמו שצריך עד עכשיו, באמצע הם עוברים לאיזה קטע אקוסטי שקט לפני שמתחילה תחרות לידים מלודית של שתי הגיטרות, זה פשוט מרשים במיוחד. כל להקת פאוור מטאל צעירה שפעילה היום חייבת לעצמה האזנה לאלבום הזה, ככה צריך לעשות את הז'אנר הזה. החלק השני של השיר Calm Before The Storm מעלה שוב הילוך באגרסיה, והוא נגמר בליד וואה-וואה שהוא אחד הטובים באלבום, מטאל טהור ואיכותי.
אפשר לומר שהחומר באלבום כל כך טוב כי היו להם 20 שנים לכתוב לו ריפים ושירים, אבל אי אפשר לזייף כל כך הרבה כשרון ויכולת כתיבה שכזו. הדבר היחידי הוא שאני מקווה שהפעם הם ימשיכו לפעול גם אחרי הוצאת האלבום, כי האלבום הזה נכנס ישירות לרשימת אלבומי המטאל הטובים ביותר שיצאו ב- 2007 בשבילי.
אלון מיאסניקוב
