ביקורות
2007-07-09
Black Succubi הדנים הם מה שנקרא "להקה שחוזרת לשורשים". אז נכון, הם לא קיימים כמה עשורים ובדיוק החליטו לעשות את מה שעשו בשנות השמונים, אבל הם בהחלט יודעים את מהות הרוק הכבד, ואפילו משתמשים בה לא רע בכלל.
באופן דיי ברור, מדובר כאן בדמו שנועד להכיר את הלהקה למעריצים-לעתיד ולבנות מעט הייפ לקראת אלבום הבכורה המתקרב. התוצאה – שני שירים שעושים רושם ראשוני מעולה על הלהקה.
שני השירים גדושים בגיטרות, נוטפים מלידים וריפים משובחים היישר ממפעל המתכות הכבדות שזכה להצלחה בשנות השמונים, אבל מה שגורם ללהקה לנסוק באמת הוא הקול של סולן הלהקה Jan Lundstrøm. בזמן שחלק מהריפים ב-
Time To Get Even אולי ישמעו לא אורתודוקסיים לחובב המטאל הממוצע, השירה של Jan (שלעיתים מגובה בשאר חברי הלהקה) היא זו שמסמנת עיגול גדול וזוהר סביב השיר; ככה המנון רוק נולד.
Blood And Flames , השותף לדמו, מזכיר מעט את Firewind באלבום Forged By Fire עם הניואנסים הט'ראשיים הקטנים, ובהמשך נוסק בעצמו אל תוך מערבולת של סולואים, דאבל-בס וליין באס בשרני ומקפיץ. בסך הכל, מדובר בהארד-רוק/האבי מטאל דיי בסיסי אבל לא חסר פה גיוון.
אין ספק לגבי השקיפות של Black Succubi - הם עושים רוק כבד, או הארד רוק/האבי מטאל אם תרצו – ואין ספק גם לגבי האיכות של אלבום הבכורה המתקרב של הלהקה, אפילו אם שופטים רק לפי שני השירים שלפנינו. דבר אחר שכן טעון שיפור הוא הסאונד של מחלקת הקצב, התופים זקוקים לנפח באופן דחוף והבאס לחדות גבוהה יותר. עם קצת סבלנות, נוכל ליהנות מאלבום עוצמתי ומשובח גם בשנה הבאה, וכאבי הראש של השכנים יהיו הוכחה מספקת למקצועיות של Black Succubi.
עופר ויינר
