ביקורות
2007-06-26
להקת הדת'-גריינד הגרמנית הזאת, שזה אלבומה השלישי, לא עושה משהו חדש או מהפכני, זה דת' ברוטאלי מנוגן היטב ומדויק שבעיקר רוצה לשבור כמה ראשים ולא הרבה מעבר לזה, אבל אני חייב לומר שזה שינוי מרענן מכל המטאלקור/דת' מלודי שנוזל לי מכל החורים לאחרונה. קצת ברוטאליות חסרת מוח לא הזיקה אף פעם לאף אחד, לא בדמות של דיסק בכל מקרה.
החבר'ה כאן מנגנים היטב, ריפים ברורים ואגרסיביים, יש להם חטיבת קצב הדוקה ביותר, וסולן שעושה גראולים מכל מיני סוגים; זה נשמע דינמי, כבד, ובעיקר ברוטאלי, כל מה שצריך ללהקה בסגנון. האלבום עובד כמעט בכל מובן, וזה שיש לו סאונד מלוטש וברור בטח לא מזיק. הבעיה היחידה שלי עם הסאונד הייתה באיזור הסנייר בתופים, שם הם קצת נשמעים יותר מידי מופקים, כמעט כמו מכונת תופים, אבל בסך הכול זה רחוק מלפגוע בלהקה בצורה כלשהי.
מבחינת השירים- זה מתחיל עם שיר הנושא העצבני ולא ממש מוריד הילוך אחרי זה, השיר Hypnotized הוא לדעתי הטוב ביותר כאן; שילוב של ריפים די ט'ראשיים עם האגרסיה הרגילה של הלהקה, אבל רבים בוודאי יעדיפו את השירים הקצרים יותר שמופיעים מאוחר יותר באלבום, כאלו שקרובים יותר לגריינד ונותנים בראש ללא רחמים.
עוד הערה קטנה לסיום, העטיפה של האלבום לא ממש תורמת למכירות שלו. הייתי הולך על משהו הרבה יותר ברוטאלי, goreי, ומקצועי למראה אם הם רוצים שקהל היעד של האלבום יקנה אותו. למוזיקה לא חסר – רק צריך להיות מודעים לה.
אלון מיאסניקוב
