ביקורות
2007-06-21
אני חייב לומר שלהקת הדת' מטאל האוסטרלית הזאת הצליחה לבלבל אותי. מה שמוזר כאן הוא לא שהם עושים דת' מטאל ברוטאלי, או שזה האלבום השני שלהם, מה שמוזר הוא שכל שיר שני הוא בכלל לא שיר דת' מטאל, אלא יותר דום/ט'ראש מלודי עם סולן בעל קול מלודי חזק שהזכיר לי את
Candlemass או את
Onslaught הבריטים בתקופת הסולן סטיב גרימט.
בסך הכול שתי הגישות עובדות, הם מנגנים לא רע, יש להם מתופף חזק וכמה ריפים טובים, אבל בכל זאת קשה לומר שנראה לי שהלהקה תשרוד כשהיא עושה שני סגנונות כל כך מרוחקים אחד מהשני. דבר נוסף שעלול לגרום לבעיה הוא הסאונד באלבום, כל כך סרוח ומחתרתי שהוא כמעט והורג את מאמצי הלהקה כאן, את הגיטרות והשירה כמעט ולא מבינים ברגעים מסוימים, וזה בהחלט חבל.
אם הייתי צריך לבחור באיזה סגנון צריכה הלהקה ללכת, הדת' או המלודי, הייתי בוחר במלודי לאחר מחשבה מסוימת, לא כי הדת' שלהם לא טוב, הוא לא רע בכלל, אבל סולנים עם קול מלודי כמו שיש להם - אין הרבה היום, לעומת מלאי של סולני דת', ובהחלט הייתי שמח אם היו פונים באלבום הבא לכיוון של דום/ט'ראש מלודי מהוקצע יותר, עם דגש על השירה החזקה. אבל קודם כל שיגייסו כמה שקלים להפקה אמיתית.
אלון מיאסניקוב
