ביקורות
2007-05-28
הפרסום הראשוני של ההרכב One Man Army And The Undead Quartet נבע מהעובדה שסולנם הוא יוהן לינדסטראנד, לשעבר סולן להקת הדת'נ'רול
The Crown. הבחור הוא אחד מסולני הדת' היותר חזקים שבאו משבדיה, והעבודה שלו עם The Crown היא אגדה בתחום. הוא חזר כאן עם הרכב חדש, חבורה של נגנים מנוסים בזכות עצמם, וזה אלבום האולפן השני שלהם...הבעיה? הם פשוט לא מתאימים אחד לשני.
הבעיה הגדולה של ההרכב הזה היא שהמוזיקה שלהם היא סוג של מטאל מלודי קצת מוקצן במהירות שלו, והשירה של לינדסטראנד היא שירת דת' ניחרת אגרסיבית שלקוחה ממחוזות אחרים. הדבר הראשון שעלה לי בראש כששמעתי את ההרכב היא שהוא נשמע כמו פיל בחנות חרסינה איתם, ורק חיכיתי לשירה מלודית שתיכנס ותציל את השירים המצוינים שיש כאן.
החל מהשיר הראשון, Mine For The Taking , ברור שהקונספט הזה של שילוב שירת גראול עם המוזיקה המאוד מדויקת ומאד מלודית של ההרכב הזה פשוט לא עובד. למרות שהשירה החזקה של לינדסטראנד ישבה יפה עם הדת'נ'רול התקיף עם The Crown, זה לא מסתדר כאן עם מוזיקה שפשוט הייתה צריכה סולן הארד רוק מלודי חזק כדי ליצור מה שהוא אלבום מטאל מלודי מהחזקים שיצאו השנה, התוצאה כרגע, עם השירה הלא קשורה – היא אלבום בינוני לכל היותר.
יש גם גרסת כיסוי חביבה לשיר He's Back (The Man Behind The Mask) של אליס קופר, אבל אני חושש שהיא רק חושפת יותר את חוסר ההתאמה של ההרכב לסולן שלו. אני בהחלט מציע הפרדת כוחות, זה רק יכול להואיל להם...
אלון מיאסניקוב
