2007-05-28
אני חייב לומר זאת מההתחלה, האלבום השלישי של הלהקה הפינית הוותיקה הזאת הוא אחת ההפתעות הכי נעימות שהיו לי מתחום המטאל לאחרונה. האלבום הזה, השלישי של הלהקה, שיצא ב- 2006, הוא בדיוק השילוב הנכון של אגרסיה ומלודיה בתוך אלבום ט'ראש מודרני, האיזון שבין ט'ראש קלאסי לאגרסיה מודרנית, והוא עובד נהדר.
למי שתוהה לגבי שם האלבום, מדובר בסבו של הסולן מרקו ר. ג'רקה, שלחם במלחמת העולם השנייה, והאלבום הוא אלבום קונספט המספר את סיפורו במלחמה. עוד לפני שהתחלתי להאזין לאלבום עצמו כבר היה לי כבוד לאלו שמאחוריו. מעט מאד להקות משקיעות את האנרגיה והמחשבה שמאחרי קונספט שכזה, וזה כבר ראוי להערכה. הכיף הגדול היה לגלות שהמוזיקה אפילו עולה על מה שלהקה עושה במילים של האלבום.
בגדול ניתן לתאר את זה כט'ראש מלודי עם יציאות אגרסיביות יותר, עם כל התחושה ובניית השירים של ט'ראש קלאסי מתחילת התשעים, וזה הגיוני בהתחשב בעובדה ששורשי הלהקה הם עוד מ- 1985. מה שעוד יותר אהבתי הוא שהשירה של ג'רקה היא בדיוק סוג השירה שנכון לסוג הזה של מוזיקה, לא נהמות דת' מטאל לא קשורות, אלא שירת ט'ראש צרודה עם קצה מלודי טוב שמתאימה למוזיקה, הוא אמנם נע ונד בין השירים מסגנון שירה אחד לאחר, פעם צרחני יותר ופעם עם שאגות שקרובות לדת', אבל הוא יודע לתת את הגוון הנכון בכל שיר, וזה משהו שלא יותר מידי סולנים יודעים לעשות.
החל מהשיר הפותח, Train To Cape Stone, כל הכוחות של הלהקה באים לכדי ביטוי - נגינה מרשימה ומלודית, מתופף ובסיסט כישרוניים, וסאונד מלוטש ונקי שהוא בהחלט אחד הטובים ששמעתי בלהקה שלא חתומה בלייבל גדול וזה די מפתיע. ההרכב ממשיך עם גוונים שונים של ט'ראש לאורך האלבום, מרגעים כבדים ומהירים מאד, כמו בשיר District Of Hate, לכאלו מסורתיים יותר, ט'ראש על סף ההבי מטאל בשירים כמו 24 Hours, בכל המקרים האיכות והכתיבה לא נופלות לשניה.
זאת כנראה הנקודה שעושה את האלבום הזה לכזה טוב- הם פשוט יודעים לכתוב שיר, משהו שמעט מאד להקות מודרניות בסגנון הזה יודעות לעשות כל כך טוב. השילוב הנכון בין אגרסיה למלודיה, ההתאמה שבין מילות השיר ללחן, ההגשה של הסולן- זאת אמנות שבסגנון הזה כמעט ונשכחה מאז שנות התשעים, והלהקה הזאת עושה את נכון.
בקלות אלבום שנכנס לרשימת הטובים שיצאו ב- 2006, ואני חוזה להם החתמה בחברת תקליטים מוכרת יותר, אם רק יוציאו אלבומים בתכיפות קצת יותר גדולה מ- 3 ב- 22 שנה...
אלון מיאסניקוב
