ביקורות
2007-05-27
הלהקה הקנדית הזאת עושה פאוור מטאל מלודי, עם קצה של ט'ראש, ולמרות שזה אלבום הבכורה שלהם הוא מפגין מספיק בגרות ומכיל מספיק שירים איכותיים כדי להרשים. בעיקרון הלהקה נותנת כאן מפגן אגרסיה שלא מאפיין את הסגנון המלודי שבו היא עוסקת, יש גם מנה של קלידים עם ריח פרוג, ובסך הכול, למרות המיקס המוזר הזה, זה עובד.
הסאונד היא הפתעה נעימה מצד אחד, ובעייתי מצד שני. הסאונד חזק ובולט מיידית, לא מפתיע בהתחשב בזה שאת המאסטרינג עשה מיקה ג'וסילה הנודע, אבל מצד שני יש איזו קהות בחדות של הצליל שלא ממש מובנת עם הפקה מרשימה שכזאת. זה לא מספיק רע כדי לפגוע באלבום, אבל אני לא מצליח להבין למה זה ברח אחרי כל ההשקעה הברורה שניתנה לאלבום.
מוזיקלית הלהקה עובדת יפה, החל מהשיר הראשון יש כאן פאוור מלודי, שכולל מהירות מרשימה, אגרסיות של ט'ראש, ושירה מלודית שלה גם איזה קצה כבד יותר. זה בהחלט טוב לשמוע להקת פאוור שלא לוקחת את כל מה שהיא עושה מעולם הפאוור האירופאי, אלא מחדירה קצת מאגרסיה של הלהקות האמריקאיות. הם כן מזכירים את
Stratovarious לפעמים, אבל הכבדות שלהם מרחיקה אותם למקום אחר.
עוד בעיה שיש לי עם האלבום היא ההידחפות המסוימת של כל הפרוג שמופיע פה. בשירים הארוכים והמורכבים יותר, כמו שיר הנושא, שנמשך כ- 10 דקות, זה נשמע קצת מיותר. אני דווקא הייתי מפשט את העניינים והולך רק על המלודיה והאגרסיה שעושות את הלהקה הזאת למוצלחת.
לסיום – אם אתם בראש של פאוור מחוספס ומהיר, אתם בהחלט תמצאו כאן אלבום טוב, זה יכול להיות הרבה יותר טוב, אבל זה עדיין אלבום מוצלח מאד בזכות עצמו.
אלון מיאסניקוב
