2007-05-24
אלבום הבכורה של הרכב הדת' מטאל ההודי הזה הוא משהו שיש בו הרבה חיובי, וגם לא מעט שלילי. בעיקרון ההרכב מחבר דת' מטאל טכני עם דת' מלודי, הוא חזק ביכולת נגינה והרבה פחות במה שקשור ליציקת שירים מושלמת. יש שם הרבה פוטנציאל, אבל בהחלט יש ללהקה הצעירה הזאת על מה לעבוד כדי לעשות את זה כמו שצריך.
קודם כל לגבי שם הלהקה והעטיפה של האלבום – לא טוב, זה לא מה שימשוך אליהם קהל בינלאומי, ולהקה ממדינה שלא ממש זוכה לחשיפה בתחום המטאלי צריכה לעשות מה שאפשר כדי לעבוד על הדברים האלו כמו שצריך. מבחינת המוזיקה, בכל מקרה, הם כבר ברמה אירופאית.
יכולת הנגינה של החבר'ה האלה מרשימה, יש להם עבודת גיטרות ניאו-קלאסית טובה מאד, חטיבת קצב מוצקה עם מתופף מרשים, וגם קלידים שנותנים איזה רקע מלודי לא חשוב במיוחד. גם הסאונד באלבום מרשים לטובה, קצת דק ורחוק מלהיות גרנדיוזי, אבל מספיק חד וחלק כדי להביא את היכולת של הלהקה למיצוי לא רע.
החל מהשיר הראשון, שיר הנושא, מסתברות הבעיות של הלהקה; יכולת נגינה טובה, פזמון מקדים טוב, אבל יש תחושה מסוימת של בלגן, כאילו הם מנסים לזרוק הרבה רעיונות טובים ופחות חושבים על אך השיר ישמע בסוף. השיר שאחרי הוא דוגמא בולטת אפילו יותר לבעיה הזאת: מורכב, מתוסבך אפילו, ועם כל הריפים והלידים המרשימים זה עדיין נשמע כאילו הם מנסים יותר מידי להרשים. גם החיבור עם המילים הוא מאולץ במקרה הטוב, הייתי במקומם מנסה קצת להקל על הסולן עם המילים, ולא לגרום לו להזיע עם הרבה שורות ארוכות וחסרות מבנה ברור.
בקטעים האינסטרומנטאליים הלהקה זורחת, הקטע Mindwarp II וזה שאחריו – Mindwarp I הם יופי של רגעים שמשלבים דת' עם ניאו קלאסיקה מלודית, כאן הם לא מחרבנים את זה עם יותר מידי רעיונות, אלא פשוט נותנים לנגינה לדבר.
יש גם קטעים אחרים שעובדים, חוץ מהראשון שבכל זאת מצליח, גם שיר כמו Acrid Arts עובד, בגלל שהם מרשים לעצמם לא לבלגן את השיר עם יותר מידי תוכן. אם רק האלבום היה עובד ככה זה היה חומר ברמה בינלאומית לא רעה בכלל.
זה עדיין אלבום טוב, ובהחלט מרגישים שיש כאן הרבה מה להציע, אבל עוד זמן ומאמץ יכולים לדעתי לפתור את הבעיות שיש להם.
אלון מיאסניקוב
