ביקורות
2007-05-18
אלבום המחלוקת. זהו אלבומה השלישי של Nightrage עד כה, וכבר הוא מחרחר מלחמה בין אלה שאוהבים את מה שישן וטוב לבין אלה שאוהבים את מה שחדש וטרי, אי-ההסכמה בין אוהבי האולדסקול לאוהבי הניוסקול. על השטח המפורז שבין מה שנחשב "אירופאי" לבין מה שנחשב "אמריקאי" במונחים של מטאל התקבצו שני מחנות, כל אחד יורה חיצי רעל בהקשר של האלבום ותוקף את הידע והטעם של השני. זה היה תיאור ציורי מאוד (ומצונזר מאוד) למה שהולך בפורומים שונים, ובטוקבקים לביקורות על האלבום; צרות המוחין והיד הקלה על המקלדת מספקים פירוש שונה לשם האלבום, ואכן נולדה כאן מגיפה חדשה.
הדבר הראשון שנזרק לאוויר בהקשר של A New Disease Is Born הוא "מטאלקור", הרי מדובר ב- Lifeforce Records , ואי אפשר לצפות לאלבום דת' מטאל סטנדרטי כאן – חייב להיות איזשהו core מעורב. תוך 45 שניות מתחילת האלבום (בשיר הפותח Spiral) כבר נכנס ברייק של שירה נקייה ששם סימן שאלה גדול מעל כל האלבום. שלא תבינו לא נכון, אין לי שום בעיה עם שירה נקייה או מטאלקור בכללי, להיפך, התוספת של חלקים "נקיים" לתערובת מעשירה את החבילה המהוקצעת של Nightrage , ובחלק מהשירים (Reconcile ו- Surge Of Pity למשל) זה ממש מצליח להישמע מלא בכל-טוב. הבעיה העיקרית כאן היא שזה לא ממש פוגש את הציפיות של הקהל הישן, ואוסף מעט מאוד קהל חדש.
Nightrage חרטה על דגלה (ועל עטיפת האלבום) את המילים "דת' מטאל", והיא מצליחה לשמור על זה בתור הבסיס לכל השירים. על פי רוב, יש כאן שאיבה של אלמנטים מרביעיית להקות הדת' המלודי Soilwork (ב- Death-like Silence במיוחד), In Flames (ב- Spiritual Impulse יש את מהישן והחדש), The Haunted (ב- Drone במיוחד) ו- Dark Tranquillity (ב- A Condemned Club) ; כמעט בכל אחד מהשירים אפשר למצוא איזושהי תערובת של הארבע. לא מקורי עד כמה שזה יהיה, Nightrage עדיין מוצאים את הדרך לגרום לזה להישמע מעניין. בין השירים הטובים יותר אפשר למצוא את Scars Of The Past עם הלידים האנרגטיים המעולים; Reconcile שמשלב גיטרות אקוסטיות ומלאות דיסטורשן (בדומה לדרך שבה Dark Tranquillity ואפילו November's Doom עושות לעיתים), שירה וגראולים מעולים באלבום מהסולן הצעיר Jimmie Strimell ודגש גדול מאוד על מלודיה. למעשה, יש דגש חזק מאוד על מלודיה לאורך כל האלבום, כשהראיות הטובות ביותר לזה הן הקטע האינסטרומנטלי הסוגר (שיר הנושא) והעובדה שאפילו ברגעים הכי ברוטאליים שלהם, ויש הרבה כאלה, החבר'ה האלה משבדיה לקחו את המושג דת' מטאל מלודי פשוטו כמשמעו.
המעברים בין הישן לחדש, בין הדת' הצפון-אירופאי הקלאסי ובין הקור האמריקאי המודרני, יידחו את רוב חובבי האולדסקול, וימשכו את אלה שנהנים מפועלן של ארבעת השבדיות המוזכרות למעלה כמו גם מפועלן של להקות צעירות יותר כמו Mors Principium Est , Mygrain ו- Scar Symmetry. זהו סימון ההתחלה החדשה של Nightrage , וכל מה שהם צריכים לעשות עכשיו זה לשמור על ההרכב יציב מספיק זמן כדי שיוכלו להוציא אלבום שלא יהיו עליו עוררין.
עופר ויינר
