2007-05-12
קנדה היא לא מדינה שאני מוכן לסמוך עליה בעיניים עצומות. נכון, היא סיפקה לנו כמה מהתוצרים המוצלחים ביותר במוזיקה כמו לאונרד כהן, Godspeed you! Black Emperor , A Silver Mt. Zion, Arcade Fire, ניל יאנג וג'וני מיטשל. אבל מצד שני, אסור להתפתות לסלוח מהר מדי ולשכוח שזאת אותה מדינה שהביאה לנו את סלין דיון, בריאן אדאמס ואלאניס מוריסט. לגבי אבריל לווין, עוד לא החלטתי לאן היא משתייכת, כי בכל זאת היא אחת היפות לדעתי.
מה שחייבים לתת קרדיט עבורו, זה הסצנה האלטרנטיבית הגדלה והמתפתחת לאיטה שהשנה כבר סיפקה לנו את Neon bible מבית Arcade Fire, ככה שהיא התחילה את 2007 על רגל ימין. לפי המסתמן באלבום החדש של ה- Besnard Lakes , הכוונות הן להשאיר את הסטנדרטים גבוהים ולהמשיך לייצא מצוינות.
הסוס האפל של הבנסרד לייק הוא בדיוק מה שהוא נראה. אפלולי ומלנכולי מצד אחד, אבל עדיין אצילי, מלכותי ויפה. עם מקצבים איטיים שנבנים עם קולות כמעט מלאכיים שיודעים לשחק את השיר, המון תורשה מפינק פלויד, ביץ' בויז, והסביבה בה הם גרים - כל זה ביחד יוצר את החיה הנפלאה והאפלולית הזאת.
Disaster, השיר שפותח את האלבום, מדגיש את הביץ' בויז הכי הרבה כנראה; ההרמוניות הקוליות יכלו להיות איזה outtake של בריאן ווילסון, וככה גם המקצבים של השיר עד שהוא נבנה למלנכוליות, המתוגברת היטב על ידי כלי קשת וקלידים, שמוליכות אותו לכיוון הגיטרות שנכנסות בטפטוף של להבות לתוך המארז השברירי שנבנה לאורך השיר.
And you lied to meמכיל בתוכו סולו גיטרה מצוין, גילמורי לחלוטין, שמזכיר שוב כמה הגיטרות תורמות לאלבום הזה בייחודיות שלו, לא פחות מהקולות שבו. Devastation מתחיל בסאונד מתגבר, שנלחץ פנימה ונשבר לתוך תופים וגיטרות שנגמרים בשירה שמזכירה קצת את הכתיבה של ג'ק וויט מה- White Stripes. מכאן הוא אפילו רק הולך ומשתפר. ,Cedric's war כנראה ימחיש איך היו הנשמעים הביץ' בויז בתחילת דרכם כשהיה יום מעונן מעל החוף שלהם.
הבסנרד לייק מוסיפים עוד נקודה לטובת ההיצע המוזיקלי של קנדה, ואחרי ששמעתי שאלאניס מוריסט מרגישה שהחיים שלה השתנו שוב והיא חייבת להוציא דיסק ולספר לנו על זה, אני מרגיש שקנדה תצטרך את כל העזרה שהיא יכולה להשיג כדי להשיג נקודות בונוס.
רועי פוברצ'יק
