alternative-zine.com

ביקורות

Deadlock: Wolves
Deadlock - Wolves - [Lifeforce Records]

2007-04-30

כתבתי על האלבום הקודם של החבורה הזאת לפני שנתיים בערך, זה היה שילוב בין דת' מלודי לבלאק מלא אווירה, שבו הוחדרו גם קטעי שירה נשיים מסוימים, ובהחלט ראיתי אותו באור חיובי. שנתיים אחרי, והאלבום החדש של הלהקה מראה התפתחות גדולה, רובה לכיוונים חיוביים.

הדבר הראשון והבולט הוא הפיכת הזמרת לחלק של ממש מהלהקה, שחולקת את תפקידי השירה אחד על אחד עם הסולן הגרואליסט; יש לה קול טוב, לא אופראי במיוחד, והיא בהחלט מכניסה מנה גדושה של מלודיה לתוך המוזיקה האגרסיבית מאד של הלהקה. בנוגע למוזיקה – עדיין קשה לשים עליה תווית ברורה, הם עושים דת' מלודי בגדול, עם לא מעט מטאלקור, אבל יש גם יסודות של בלאק סימפוני, הרבה בגלל שילוב יסודות תזמורתיים קודרים פרי עבודתו של הקלידן המוצלח של הלהקה.

השיר הפותח מפגין ישר את היכולות של ההרכב, אגרסיית דת' מלודי רצחנית, גרואלים נמוכים של סולן ההרכב, כמה דרגות קרוב יותר לגראול מצרחות מטאלקור אופייניות. השירה הנשית מכניסה פזמון מלודי וקליט לעסק, וכאן נופל לי האסימון – היא משמשת בתפקיד סולן האימו של ההרכב, במקום גיטריסט שעושה שירה מלודית, יש כאן זמרת נשית עם קול טוב – בהחלט הברקה מוצלחת.
הקטע מסתיים בדקה או שתיים של קטע שקט יותר, עם גיטרה נקייה שמקבלת יופי של סאונד תודות להפקה המרשימה.

השיר השני, Code Of Honor , הוא משהו אפילו יותר קליט, יותר קרוב למטאלקור, כשהשירה הנשית ממש חוצה את הגבול לפרקים לממלכת הפופ, רק הקור הזועם של חברי הלהקה מחזיק את זה כבד מספיק.
הקטע שאחרי כבר נפתח באווירה תזמורתית קודרת וקטע מטאלי שהכניסו לתמונה מה שמזכיר את Dimmu Borgir והבלאק הסימפוני העוצמתי שלהם, זה ממשיך לתוך דת' מלודי וחוזר לקראת הסוף שוב לכיוון הבלאקי. אי אפשר להכחיש את רמת המקוריות של ההרכב הזה, מלוטש, קליט, אבל די מחדש.

השיר שאחרי – Dark Cell הוא כבר יותר מטאלקור, שוב, השירה הנשית היא זאת שמכתיבה את הטון. הגראול מוצלח, אבל הבחורה כאן בהחלט גונבת את ההצגה. בשיר כמו End Begins אי אפשר להתעלם מזה שהשירה והקלידים סוחבים את זה לכיוון של פופ, ואפילו יש יציאת דאנס נוראית באמצע שנשמעת כאילו להקת יורו פופ חטפה את האלבום...

לסיכום - אחלה אלבום, קליט, מלודי, כבד ודי חדשני בתחומים מסוימים. יהיו כאלה שלא יאהבו את המלודיות הגדולות שהזמרת והקלידים האלו מכניסים לתמונה, ובהחלט מדובר בריכוך לכיוון פופ שלא היה באלבום הקודם, אבל אי אפשר להתעלם מרמת המוזיקה עצמה כאן. פשוט מדובר באלבום שכיף לשמוע.

אלון מיאסניקוב



 
blog comments powered by Disqus