2007-04-09
הלהקה השבדית הזאת מייצרת גבינה, או יותר נכון, Cheese, המושג באנגלית מתאר את זה נכון יותר. כלומר מטאל מסורתי מלודי וכבד, עם נטייה כבדה לפאוור מטאל, וגם טאצ' של פרוגרסיב, בעיקר בגלל הכמות הגדולה של הקלידים שזרוקים בתוך המיקס, ואם זה מה שאתם מחפשים, הלהקה הזאת עושה זאת טוב.
האלבום מופק היטב ומנוגן היטב, זה ברור מהדקה הראשונה, ויש להם גם ענק שקורא לעצמו Bigswede (הוא מגודל ושבדי), שלו יש קול מלודי חזק, כל זה אומר הרבה ללהקת מטאל מלודי מהסוג הזה, הם צפויים לחלוטין, אבל גם זה מתבקש עם הז'אנר.
השיר הראשון – Kings Of The Hill הוא המנון פאוור מטאל רצוף דאבל בס, פזמון חזק ונגינת גיטרות מרשימה שחוזרת בכל האלבום, והוא גם מציג לראשונה את אחת הבעיות שכן קיימות כאן, קצת יותר מידי קלידים לטעמי. חלק מהזמן זה נכון ומוסיף עוד איזה עושר מלודי, אבל ברגעים מסוימים זה נשמע קרוב בצורה מאיימת לפופ, וזה כבר משהו שממש לא ארצה באלבום מטאלי, לשמחתי, זה יותר נוטה לראשון מלאחרון.
שני השירים הבאים כבר יותר קרובים להבי מטאל מסורתי, כשהשלישי – Fireball מדגים היטב את מוטיב בניית הפזמון שהלהקה חזקה בו, וזה בהחלט משהו חיובי בתוך הז'אנר הזה. שיר כמו Promised Land הוא אחד מאלו שעושים שימוש נכון בקלידים, הוא מכניסים איזה ליין מלודי טוב, ואחרי זה מלווים לאורך השיר, אבל לא גונבים את ההצגה - ככה צריך לעשות את זה.
אני לא יכול להתעלם מהעובדה שהאלבום רחוק מלהיות מקורי ומכיל כמות גדולה של קיטש, אבל מי שמחפש מוזיקה שכזאת יודע שהוא חייב למצוא את זה שם, וכאלבום כזה, עם כל החולשות של הז'אנר, הלהקה בהחלט עשתה פה עבודה מכובדת.
אלון מיאסניקוב
