ביקורות
2007-04-03
לקח לי כמה דקות עד שקלטתי את מי הזכירה לי להקת האולדסקול דת' מטאל הבלגית הזאת, את
Bolt Thrower הוותיקה. שתי הלהקות עושות דת' מטאל מיד-טמפו פשוט יחסית, ושתיהן מתרכזות אך ורק בנושאים שקשורים למלחמה. זאת השוואה די קלה, אבל איך שהוא Battalion עומדים בזכות עצמם ועושים כאן אלבום דת' מטאל לא רע בכלל, פשוט אבל קליט, שבהחלט עבר לי מהר ובהנאה די גדולה.
החל מהשניות הראשונות של השיר Bombenkreig כל היסודות שבאלבום מתחילים להיות ברורים, דת' מטאל בסיסי, בלי יותר מידי קישוטים או גיוון, ריפים לא רעים בכלל ונגינה מוצקה, כשהשירה היא גראול נמוך מהסוג שאני בדרך כלל מעדיף. הסאונד נקי אבל לא מלוטש מידי וזה יושב יופי על המוזיקה הלא מתחכמת של ההרכב.
השיר השני – Warfiend מכניס לתמונה את אחד הריפים הטובים שבאלבום, הפעם חוסר הגיוון הכללי טיפה משעמם בסופו של דבר, אבל זה עדיין מספק את הסחורה בכל מה שקשור לברוטאליות מטאלית חסרת פשרות. אגב, עוד הבדל אחד שדי ברור בין הלהקה ל- Bolt Thrower הוא שהם עוסקים כמעט ורק בכל מה שקשור למלחמות העולם, בשעה ש- Bolt נוגעים במלחמה מכל סוג וזן.
אחד השירים החזקים הוא שיר הנושא, הסולן עושה כאן עבודה מרשימה ביותר עם מקצב השירה שלו, צורח כמו מכונת יריה משומנת בצורה שמכניסה גרוב לא אופייני לסוג הזה של מוזיקה, השילוב הזה של אגרסיה ומקצב מעניין עובד טוב בהרכב.
לסיכום, לא האלבום החדשני והמרתק ביותר ששמעתי, וגם לא משהו מפתיע במיוחד, אבל האלבום הוא דוגמא אופיינית למדי של מה שעושה דת' מטאל למה שהוא; התקפה מרוכזת על האוזן, והלהקה עושה את מה שהיא עושה כמו שצריך, ולכן האלבום הוא בהחלט אלבום טוב.
אלון מיאסניקוב
