ביקורות
2007-03-18
אם פיראטים היו קיימים היום ומחליטים לעשות מטאל, איך הם היו נשמעים? אז לפי האירופאים זה היה פאוור מטאל, כמו ש-
Running Wild הגרמנים עושים, ואם הם היו מהמושבות? אז הם היו עושים שילוב של ט'ראש עם הארדקור וגם מטאל מלודי יותר, כמו שעושים Swashbuckle האמריקאים.
החבורה הזאת מזמרת על כל מה שקשור לפיראטים, ספינות, והרבה אלכוהול באלבום שנשמע אגרסיבי ומחוספס בהתחלה, אבל מתגלה די מהר כאלבום מופק היטב, מנוגן היטב ועם לא מעט מחשבה.
האלבום נפתח עם Welcome Aboard הסוחף, די מלוכלך אבל כבר ניתן לשמוע את הריפים הבנויים היטב של הלהקה, השירה היא סוג של גראול גרוני שמזכיר קצת את
Mastodon, אבל המוזיקה היא ט'ראש אולדסקול עם כל מיני דברים שונים זרוקים פנימה גם כן. הלהקה מגישה עוד כמה רגעים די מלודים בשיר Drink Up, אבל לאחר מכן הם פורצים בריקוד בסגנון ימי הביניים עם Set Sail, קטע אקוסטי קצר מלווה חליל שנותן קצת טעם אחר של רוגע לפני שהלהקה שוחטת את המאזין עם השיר Walk The Plank. הלהקה חוזרת על מוטיב הקטע האקוסטי עוד מספר פעמים באלבום, ואין ספק שזה מוסיף צבע.
יש רגעים כבדים יותר, בדמות Dead Men Tell No Tales, שיר כבד שנשמע קרוב יותר לדת' מטאל מלודי מאשר לט'ראש, כולל גראולים שבהחלט היו יושבים באלבום דת' מטאל. אותו תעלול חוזר בשיר X Marks the spot ששוב נותן בראש באגרסיות.
אני בטוח שנושא הפיראטים של הלהקה ימכור להם כמה אלבומים, זה עדיין לא מוטיב כזה נפוץ במטאל, אבל האמת היא שגם בלי זה הם יופי של הרכב שעשה פה אלבום בנוי היטב ומנוגן היטב, די אלים ואגרסיבי, אבל בהחלט מרשים, ונראה כי החבר'ה האלה לא יאלצו "ללכת על הקורה" בזמן הקרוב...
אלון מיאסניקוב
