ביקורות
2006-11-29
נויז אכזרי, פאוור אלקטרוניקס, אינדסטריאל, סערות אלקטרומגנטיות, סיוטים, כאב מדלקת חמורה בסינוסים- את כל אלה אפשר למצוא ב- Infected With Feeling של Kadaver. אין פלא שעל העטיפה (עם העיצוב המינימליסטי) שלו רשומה אזהרה כזאת: warning! Extremely high audio level!!! , הייתי צריך להנמיך את הווליום בחצי בערך כדי למנוע מהרמקולים לצאת בשביתה ומדימום פנימי להתחיל באוזניים (שהיו מצטרפות לשביתה בעצמן מהר מאוד).
האלבום הזה הוא התגלמות של נויז קשה ואקספרימנטלי – גורם לך להרגיש חוסר נוחות, לבהות אל הריק ולשאת את משקל העולם על כתפייך, מותיר אותך ככלי ריק מתחושה אבל מלא מחשבות, כולל על עצם המחשבות והרגשות.
למרות שקשה לשים את האצבע על כוונת המשורר כאן, כיוון שמדובר ב"לא-מוזיקה" שאין לה מטרה אחרת מלבד לגרום לבעתה וכאב באוזניים, אפשר להניח שזו פשוט אנטיתזה למוזיקה; היוצר (מיכאל זולוטוב) טוען שלא השתמש בכלי נגינה, וזה רק מתקשר לכל הקונספט העקוב מדם של האלבום דנן – שהוא DIY (עשה זאת בעצמך) עד כמה שניתן... העטיפה המינימליסטית והעשויה ביד, מספר העותקים המוגבל, השחרור בתת-לייבל מחתרתי – כך שנהיר שהוא מיועד לבעלי קיבות מפלדת מנתחים, שכבר רגילים לנויז קשה ורק מחפשים עוד אנשים "מיוחדים" שעושים ניוז "מיוחד".
אולי אחרי הפרוצדורה הזאת המאזין אכן נותר ללא רגש, אבל לא ניתן באמת למדוד את שבע הקטעים באלבום לפי הסטנדרטים הקונבנציונלים.
הקטעים האלה יעבדו, לעניות דעתי, הכי טוב בלייב, יחד עם תצוגת וידאו מסונכרנת היטב – ואפשר להיות בטוחים שיהיו מספר גברים אמיצים (ונשים אמיצות לא פחות) שישלמו על כזה ניתוח בשידור חי.
עופר ויינר
