2006-11-26
אין הרבה ספק לגבי אופי המוזיקה של הלהקה השוויצרית הזאת, הם עושים דת' מטאל ברוטאלי חסר פשרות, במהירות כמעט בלתי פוסקת, ריפים אגרסייבים שלא נגמרים, גראולים עבים שהזכירו לי רוב הזמן את גלן בנטון מ-
Deicide. הם לא מסבכים יותר מידי, מנגנים טוב אבל בהחלט לא פונים לכיוון פרוגי או טכני מידי. התוסף הלא סטנדרטי היחידי הוא שילוב של סאמפלרים מסרטי אימה, שמופיע כמעט בכל שיר, בד"כ מסצנות אלימות במיוחד, מה שנותן עוד איזה boost של אגרסיה למוזיקה.
זה מתחיל מהרגע הראשון של Contortion, דת' מטאל מהיר וקטלני, בלאסט ביטים, שוב, זה לא דת' מלודי, לא דת'קור, לא מטאלקור, זה דת' מטאל ברוטאלי חסר פשרות, מי שלא אוהב את הסגנון או רוצה קצת יותר גיוון או מלודיה במוזיקה שלו מוזמן להמשיך הלאה, זה לא יקרה כאן.
השיר השני, למי שציפה ליותר מידי שינוי, בהחלט לא מספק אותו, Banished פשוט נותן שוב בראש, מתחיל עם בלאסט ביט, ומלבד ליד מלודי טוב באמצעו לא ממש מנסה לתת לכם משהו נוסף לחשוב עליו, ברגע שהליד התחיל זה הזכיר לי את
Morbid Angel, רק עם כבדות נוספת.
יש גם כמה דרכים צדדיות שלהן לא תצפו, שיר כמו In After Days מתחיל איטי יותר, עם ליד מלודי, זה נשמע כמעט כמו דום ובהחלט מכניס יותר אווירה מרוב האלבום, אחרי זה השיר עובר למהירות הקבועה של האלבום, שהיא...מהירה, אבל אחרי זה שוב יש שבירה לליד מלודי ומהירות מואטת עם ריף די מתוחכם באמצע, לא יעזור, לחבר'ה האלה יש גם ראש בין הכתפיים, ולא רק אקדח גדול ביד.
אסיים ואומר שאי אפשר להתכחש ליכולת של הלהקה, העניין הוא שמי שלא אוהב דת' ברוטאלי ירצה להתרחק מזה כמו מאש, אלבום מהיר, רועש, אלים, לא ידידותי בעליל, אבל יש גם מי שייהנה מכל שנייה בו.
אלון מיאסניקוב
