2006-11-24
אין הרבה דברים כמו הארד רוק אמריקאי אמיתי, מחוספס, מלא אלכוהול, כשהוא עשוי טוב זה אחד הדברים הכי טובים בעולם המוזיקה, והאלבום הזה של להקת Bride הוא דוגמא מצוינת לאיך צריך לעשות את זה, מלוכלך, כבד, אבל עם תחושה של כיף חופשי שעוברת בכל האלבום.
למרות הכל הייתי משנה כמה דברים, הסאונד, גם אם הוא לאחר רימאסטר שעבר האלבום הזה, במקור 2003, בהחלט מחוספס ולא נקי מספיק, והעטיפה הנוראית, שלא הייתה גורמת לאף אחד לחשוב על לקנות את האלבום, אבל זה התוכן שמשנה, ו- Bride בהחלט שיחקו אותה כאן.
אחד הדברים החשובים בלהקת הארד רוק מהסוג הזה הוא הסולן, הוא צריך קול טוב, ביצים, וגישה מתאימה, ולסולן דייל טומפסון יש את הכול, הוא מעביר כאן אחלה הופעה ווקאלית עם הרבה ליכלוך בקול שלו, אבל עדיין מחזיק מלודית את השירים במקום הנכון. השיר הפותח – Throw It All Away הוא בדיוק הדבר הנכון לקול שלו, וטומפסון ממש מחזיק את השיר במקום.
יש קטעים יותר כבדים, כמו הריף הפותח של More Than Human, ויש כאלו יותר רוקנ'רולים, כמו זה של Best I Expect To Do, אבל הבסיס הוא אותו דבר בהכול כאן, הארד רוק רווי אלכוהול שבהחלט יענג מעריצי Guns N' Roses למיניהם, העובדה שגם שאר חברי הלהקה יודעים לנגן בהחלט תורמת.
מעניין איך ישמע אלבום מופק כמו שצריך של הלהקה, כי לפי האלבום הזה אין סיבה שהוא יהיה פחות ממעולה.
אלון מיאסניקוב
