ביקורות
2006-11-21
יש אלבומי פרוג ויש אלבומי פרוג, יש אלבומי פרוג מטאל מורכב ברמה מסוימת עם יכולת נגינה סופר מרשימה, כמו Dream Theater או Pain Of Salvation, ויש להקות כמו הלהקה הצ'כית הזאת, שעושה פרוג שהוא ספק רוק ספק מטאל, והיא הרבה יותר קרובה לשורשים של הז'אנר, ל- Genesis של שנות השבעים המוקדמות ו- Yes, כלומר פרוג אמיתי, מורכב ברמה רצינית, ליתר דיוק, שלושה קטעים שכולם מעל 18 דקות, מלאים באין ספור חילופי אקורדים, ריפים, על סף הג'אז האלתורי בכמה קטעים, ועם נגיעות די רציניות גם בפיוז'ן. אם Dream Theater היא קציצה מבחינת הפרוג, אז הלהקה הזאת היא גמל ממולא בכבש בחפלה בדואית...
הלהקה משלבת בעיקר אלמנטים קלאסים של הז'אנר, כלומר, זה בעיקר מבוסס על דו שיח של בס מעולה, קלידים עם סאונד האמונד שמזכיר את טוני באנקס איש Genesis ברגעים היפים שלו, ומקצבי תופים פיוז'נים. הגיטרה נמצאת במקום שני רחוק, אין כאן סולואים מהירים ומרשימים, היא בעיקר עושה עבודה של ג'אז עם יצירות לריפים קצת יותר מטאלים מידי פעם, אבל רוב הזמן היא ברקע. מה שבאמת מרשים הוא משחקים של חמש דקות, על סף ג'אמים, של שלושת הכלים האחרים, זוהי מורכבות ברמה הגבוהה ביותר, שלא נופלת גם מ- Free Jazz חלק מהזמן. השירה, אגב, מבוססת כאן על לחישות, סאמפלרים וכו', הרעיון הוא להעביר סוג של סיפור על בדידות אורבאנית דרך המוזיקה בעיקר, שהיא מלאת אווירה ופחות מרוכזת בלחנים שנשארים בראש.
זה בהחלט אלבום קשה לעיכול למי שאוהב פרוג מטאל סטנדרטי יותר, אבל למי שלו הסבלנות והאהבה לפרוג רוק קלאסי, זה כמו מבט אל העבר.
אלון מיאסניקוב
