2006-11-10
תוך כדי הורדת אבק וסידור מחדש של הדיסקים שלי בסטנד גדול יותר (התחיל להיות להם צפוף) נתקלתי בדמו בן חמש השירים הזה – למרות שכתוב עליו שיש בו ארבעה, יש גם שיר בונוס – שאיכשהו הצליח לחמוק מעיני הנץ הממושקף שלי ונשאר חבוי דיי הרבה זמן. הסקרנות לא רק הרגה את החתול, אלא גם הביאה אותי לאתר של Nitrolyt, בו נאמר שלפני בערך חודש החבר'ה הגרמנים האלה הוציאו אלבום מלא בשם Hollywood Death Scene , שלאחר בדיקה מתברר שזכה לתגובות מצוינות.
ניטרוליט לא לוקחים את המוזיקה שלהם יותר מדי ברצינות, ואפשר להבין את זה כבר משם האלבום.
השיר הפותח J.A.A.S (או: just another angry song , "סתם עוד שיר כועס" בתרגום קלוקל) פורץ עם באסים ותיפוף דיי עצבני, ומשם נע על משני צדדיו של חבל משונה בין ט'ראש מטאל לרוק אלטרנטיבי, סוג של
Faith No More ללא התחכום ועם תוספת של ט'ראש; שורות נבחרות ממנו שרק מראות שלא חסר לניטרוליט חוש הומור:
I love to hate things
Cause it makes me feel like a man
I have to hate things
Cause I'm the singer in a metal band
או למשל:
This is just another angry song
I hate everything and everyone
This is just another angry song
Don't know why but I'm screaming not singing
שני הבאים בתור, Incredible Georg ו- Strange Way, מגיעים לאזורים כבדים מעט יותר אבל לא מאבדים מהקלילות של ההומור; השילוב של המלודיות קלידים הקטנות והמטופשות, החלקים הפאסודו-מרגשים עם הגיטרה הנקייה והמילים הקורעות על ג'ורג' המופלא ועל מחשבותיו של עבד מין פשוט עושים את העבודה, אבל בו בזמן מעלים שאלה מעניינת... איזו משמעות היו תופסות המילים אם המוזיקה שבאה איתן הייתה של טרנט רזנור (
NIN) למשל?
Commercial Break נשמע כאילו הוא פרודיה על
System Of A Downגם מבחינת הבנייה וגם מבחינת חלוקת הקולות, ועל כן הוא זוכה בתואר השיר הטוב בדמו (בהתאם לשם שלו, כמובן); הפזמון הותיר אותי מתגלגל מצחוק, אבל הסאונד היה פחות מחמיא.
כדי לסגור את מופע הסטנד-אפ הזה, ניטרוליט מלמדים אותנו מטאל אמיתי מהו. Commando Metal הוא התשובה שלהם ל- NWOBHM, והתוספות של קטעי המעבר כמו הריף גיטרה בצירוף של קריינות עם אפקט מתכתי (משהו שכולנו מכירים, רק נשמע מוזר בתיאור), קטע כלי המיתר או הירידה על הרדיו פשוט מחזקות ומחדדות את הבדיחה – אין יותר טרו מזה, וזה נכון כי זה אמיתי.
יהיו שיקראו למה שהולך כאן ניסיון צולע להחיל את
Weird Al Yankovic על מטאל, אבל זה דיי ברור שלניטרוליט אין רצון לתפוס טרמפ על המאסטרו בדיוק כמו שזה ברור שיש מסר מאחורי ההומור; בין אם המסר הוא שיש הרבה דברים מגוחכים במטאל או שיחסי עבד-אדונית לא תמיד טובים לשני הצדדים, ניטרוליט בהחלט יודעים איך לספר בדיחה. אני לא יכול לחכות למה שיש להם לומר ב- Hollywood Death Scene.
עופר ויינר
