2006-10-24
בערך ב- 1975 הוציאה להקת פרוג איטלקית בשם
Maxophone את אלבומה הראשון, כולו היה באיטלקית, ובהחלט היווה את הפנינה של הפרוג האיטלקי, ולדעתי אחד הדיסקים הטובים ברוק המתקדם בכללי. קצת לאחר מכן הם שיחררו את אותו אלבום בגרסא באנגלית כך שהעולם הרחב יוכל להבין את השירים, לאלבום שני הלהקה לא הגיעה בעיקר בגלל סיבות כלכליות לדעתי, אבל זה בהחלט היה אחד ההפסדים הגדולים לעולם המוזיקה. הגרסא הטובה יותר אגב, זאת הגרסא המקורית באיטלקית.
מה הקשר בין להקת פרוג מ- 1975 ללהקה הזאת? הסיבה שהדברים קושרו אצלי בראש, הוא שבאיזושהי נקודה באלבום עברה לי המחשבה, "חבל שהמילים לא באנגלית", כמה שניות אחר כך לקחתי את זה בחזרה, האלבום הזה הוא אחד אלבומי הפרוג הטובים ששמעתי בזמן האחרון (אין פה נקודת השוואה מוזיקלית למקסופון אגב, רק בעניין השפה), וכנראה שכל דרך אחרת שהייתי שומע אותו הייתה יוצאת כפחות טובה מזה.
Maldoror הם חמישה חבר'ה צרפתים, שהקימו את הלהקה ביוני 1994, התחילו בלעשות קצת קאוורים עד שעשו בחוכמה והחליטו להשקיע בחומרים מקוריים, כל זה התנקז לתוך אלבום הבכורה המצויין L'Arbre – Cimetière.
את ההשפעות שלהם אפשר להרגיש על התו הראשון, פתיחה
קרימזונית בועטת על ההתחלה ומשם זורם הדיסק דרך מחוזות של
Yes,
Marillion,
Rush וכל זה לא בתחושת גניבה או חוסר מקוריות, אלא תחושה של הבנה והתבגרות לתוך המוזיקה הזאת, הם לא משחזרים את המוטיבים והסאונדים אלא יוצרים חדשים מתוך הפנמה אמיתית של סגנון המוזיקה, וכל זה בשילוב עם האופי האמיתי שלהם והשפעות גם קצת יותר עכשוויות לכיוון סאונד גיטרות קצת יותר מטאלי, אולי קריצה לפרוג מטאל, אבל לא ללהקות כמו
דרים תיאטר, אלא להקה שהפנימה את שורשיה הפרוג מטאל, מאלו שאפשר עדיין לראות ש- Rush ו-Crimson היו באמת השורשים לפרוגרסיב קצת פחות רגיש ויותר תוקפני.
האמתי שאני וצרפתית זה לא שפות שמסתדרות כל כך, מבחינתי זו אחת השפות הזרות שפחות מתיישבות לי טבעי על האוזן, אבל אחרי פחות משמיעה השירה מתחילה להוות כלי נגינה והשפה היא לא מחסום, היא לא זרה, אלא מוטיב מוזיקלי משכנע ביותר בעזרת משחק תפקידים יפה של הסולן קריסטוף בלירייס וסטפן דסקמפ.
לסיכום אני רק יכול לשלוח את כולכם לאתר הרשמי של הלהקה ולשים ידיים על עותק של האלבום. זו אחת להקות הפרוג הטובות והמקוריות בימינו, חבל לפספס אותם.
רועי פוברצ'יק
