ביקורות
2006-10-19
חבורת השבדים הזאת, שזה אלבומה השני, עושה רוק סטונרי מושפע בכבדות מלהקות שנות השבעים, כשבראשון
Black Sabbath כמובן, ולא מעט
Pentagram, רוק בסיסי, פשוט מאד לפרקים, וגובל בפרוג רוק ברגעים אחרים, אבל האלבום הצליח, לאחר כמה שמיעות, להיכנס אצלי לרשימה כאחד מאלבומי הסטונר שנות 70 החזקים ביותר ששמעתי זה זמן רב.
שני השירים הראשונים הם פשטניים והכילו כמה אלמנטים שעיצבנו אותי בהתחלה, דיסטורשן מבוסס מגברים, ריפים פשוטים, שירה שהיא קצת Off tune, אבל אחרי ההאזנות מספר זה הסתדר, השילוב של יופי של סאונד ונגינת ליד מעולה רק השלים את היסודות הפרימיטיביים ביותר ויצר אלבום סבנטיז מושלם.
השיר השלישי - "The Servant" כבר מכיל לא מעט יציאות ושבירות מקצבים שעושות אותו מתוחכם בהרבה ממה שקדם לו, אבל זה השיר שאחריו "Lilly Marion" שהוא יצירת האומנות האמיתית של האלבום, פרוג-רוק עם שירה שהזכירה לי את זו של גדי לי מ-
Rush, שילוב של חליל ברגעים מסוימים, ריפים אטמוספריים מעולים, בהחלט אחד הרגעים החזקים ששמעתי באלבום בסגנון. השיר שאחרי – Ballad Of Time הוא קטע שקט ומלא אווירה שמשאיל בכבדות מ- Black Sabbath.
בקיצור, לכל מי שמרגיש במצב רוח לקצת רוק מעושן שנשמע כאילו נשלף מ- 1971, אי אפשר לטעות עם האלבום הזה, איכות אמיתית.
אלון מיאסניקוב
