2006-10-10
(Soon) הגרמנים עושים מה שניתן לתאר כנו-מטאל, או גות' רוק, מה שזה לא יהיה, זה שילוב מוצלח ומנוגן היטב של מטאל רך ומלודי, עם הרבה יסודות מודרניים כתכנות וקלידים גותיים. השירה החזקה של הסולן היא אחד הבסיסים האיתנים שעליו ניצב האלבום, והוא בהחלט מצליח להיות כבד לפרקים וקליט כל הזמן, סוג של להיט מטאל מובטח מראש.
הבעיה היחידה שלי עם האלבום היא הסאונד, הוא מעולה רוב הזמן, כל הכלים במקום הנכון וכו', אבל יש איזה פאז על כלי ההקשה השונים שממש מפריע, זה מוזר, מאלבום באיכות כללית גבוהה וכזאת עם הפקה שנשמעת מעולה רוב הזמן, אפשר רק לתהות אך דבר כזה חלף מעל מי שהוציא אותו...
האלבום פותח עם All I Wanted, סוג של המנון רוק-מטאל עם נגיעות של גות', השילוב של תכנות יושב טוב עם הלהקה ועם הסאונד המודרני שלה. בשיר כמו Buried יש שירה נמוכה יותר שמזכירה קצת את
Depech Mode, אין ספק שחברי הלהקה יודעים מה הם עושים, השירים רחוקים מלהיות מתוחכמים, אבל הקליטות והמלודיה שלהם גורמים להם להתחבב על האוזן די מייד. בסוף השיר יש גם איזו יצאת סלאפ באס קטנה שמוסיפה לשיר הרבה. הרעיון הזה חוזר גם בתחילת השיר Just An Illusion ופותח גם את Wounds, שנשמע מאד כמו קטע של
הצ'ילי פפרז לשנייה.
שיר הנושא הוא עוד דוגמא טובה למה שהלהקה עושה נכון, מעבר בין קטעים שקטים יותר לריפים כבדים עם גיטרות מוצלחות, יש איזו תחושה של מוזיקה גותית יושבת מעל הכול, והמיקס הזה עובד.
אין ספק בנוגע לפוטנציאל המסחרי של הלהקה, זה שילוב של מטאל ורוק שנשאר קליט ונעים באוזן, הקטע של ההפקה לא מובן לי, אבל עם הפאז הבלתי פוסק הזה יתוקן, זה אלבום שנועד למכירות.
אלון מיאסניקוב
