ביקורות
2006-09-28
Shatterpoint האמריקאים עושים ט'ראש עם השפעות שנות שמונים חזקות, יש להם כמה עדכונים עכשוויים אבל הרוח השלטת היא של להקות כמו Testament ו Exodus, עם שירה מלודית אגרסיבית במיוחד, ריפים ט'ראשים חזקים ועבודת ליד מלודית מעולה, הם אולי לא מחדשים כלום, אבל הם עושים את זה ממש ממש טוב.
האלבום נפתח עם Pleasure The Pain החזק, חלופת ריפים ט'ראשים מבריקה, סאונד חלק שמדגיש את כל הצדדים הטובים של הלהקה, יש בסיס מלודי חזק להכל כך שהשיר נכנס לתודעה באופן מיידי, הכול פשוט נכון. Crashng Down הוא שיר שפשוט נועד ליצור פוגו וקפיצות קהל מהבימה, מהירות רצחנית שעוברת לשורת ריפים גדולה, השירה פה מזכירה באופן מדהים את זו של צ'אק בילי מ Testament, יש גם גראולים של דת' שממש נשמעים כמוהו.
When I Die מתחיל עם גיטרות נקיות ומוסיף ללהקה קצת צבע, השירה נשמעת כמו הטפילד ברגעיו הטובים עד שזה מזנק שוב למשהו שמאד מזכיר את בילי, אחרי דקה או שתיים של גיטרות נקיות זה עובר לכבדות שניתן היה לצפות. אני יודע שאין בזה משהו שלא ניחשתם, אבל הלוואי שכל הלהקות היו עושות את זה כל כך טוב, יש גם ליד בריק כזה שמזכיר למה שבשנות השמונים גיטריסטים ידעו לעשות סולו טוב מבלי להתחכם יותר מידי, והח'ברה פה זוכרים אך זה נעשה. שתי נקודות זכות שאני חייב להדגיש מעבר לגיטרות ולשירה, הסאונד בדיוק במקום, והמתופף רוצח עם קבלות.
אלבום כזה, עם סאונד ויכולת נגינה, מצליח גם איפה שזה באמת חשוב, ליצור שירים זכירים ואגרסיבים שלהם ניחוח איכות ברור, חבל מאד שלא עושים יותר מוזיקה כזאת כיום, העובדה היא שהאלבום עשה עובד, והוא עובד מצוין.
אלון מיאסניקוב
