ביקורות
2006-08-20
אין הרבה שאפשר לומר על הז'אנר של גריינד קור אולדסקול, זה סה"כ מקבץ רציף של שירים שמנוגנים במהירות בלתי אפשרית, בלאסט ביטים בלתי נגמרים וסולן שצורח את המעיים שלו, אין פה גיוון או מורכבות, רק רעש ומהירות בלתי מתפשרת.
חבורת הצרפתים המטורפת הזאת עושה כאן 16 קטעים באלבום שאלו גם בערך מספר הדקות שהוא נמשך, זה מהיר, זה ברוטאלי וזה חסר כל הגיון, הם מושפעים בעיקר מלהקות וותיקות כמו
Napalm Death ו-
Brutal Truth, תופים ב BPM בלתי קליט, גיטרות מנסרות שלוקחות את הריפים שלהם מפאנק והארדקור, זה הכול בערך, אם אתה רוצה אוזניים מתפוצצות ואיזה מוש פיט רצחני, זאת הלהקה – אבל אל תחפשו מעבר לזה. בכל מקרה, האלבום מופק היטב ומכיל יכולת נגינה טובה עד כמה שיש בז'אנר הזה, אז תיהנו, או שלא.
אלון מיאסניקוב
