2006-08-08
מדובר כאן באלבום הבכורה של גיטריסט אמריקאי צעיר בשם Matt Moliti, הבחור, שללא ספק מושפע מנגינתם של גיטריסטים כמו
אינגווי מאלמסטין וגם מייקל רומאו מ-
Symphony X, יצר פה אלבום פאוור מטאל ניאו-קלאסי עשוי היטב, מופק היטב, שבהחלט יזכיר לרבים את Symphony בלא מעט קטעים. אחד היתרונות הבולטים של האלבום הוא כמות הכישרון המנגנת בו, מלבד מוליטי עצמו יש כאן סולן חזק בדמות השבדי ג'נס קארלסון (
Persuader,
Savage Circus), המתופף הפיני טימו טאקאנן, והבסיסט נואה מרטין, כולם עושים כאן עבודה נהדרת, אבל כמובן שזו יכולת הנגינה המרשימה של מוליטי עצמו שלוקחת את הבימה המרכזית.
שני השירים הראשונים באלבום הם פאוור מטאל ניאו-קלאסי ברמה גבוהה שנשמעים אירופאים לחלוטין, השירה של קארלסון היא שמונעת מהם לעבור לממלכת הקיטש לעיתים קרובות מידי, הקול הצרוד והחזק שלו גם חלק ממה שעושה את Persuader ללהקה ברמה גבוהה, והוא מצליח לעשות עבודה דומה גם כאן, הנגינה של מוליטי עצמו היא מרשימה ביותר, ומה שעוד אהבתי אצלו הוא שהוא לא מנסה להשתלט על השיר רק כדי להראות כמה הוא מנגן טוב, נטייה שיש לכל מיני שרדרים אחרים, הוא יוצר שירים טובים ואת יכולת הנגינה שלו מפגין רק כשצריך.
השיר השלישי – A Soul Divided משלב את השירה המלודית של קארלסון עם גראול דת' מטאל שעושה מוליטי עצמו, השיר גם עובד בצורה יותר פרוגית, עם כמה עיבודים מתוחכמים יותר מאשר בשירים שקדמו לו, וגם זה עובד טוב ללהקה.
Northern Sky הוא השיר הכבד ביותר באלבום, ריפים מהירים ואגרסיביים ושילוב של גראול שהפעם עושה קארלסון עצמו, שוב, גם קטעי הליד המהירים של מוליטי לא עומדים בדרכו של השיר להיות שיר טוב. האלבום מסתיים בקטע אינסטרומנטאלי מרשים שבו מוליטי מפסיק לעצור את עצמו ופשוט מרביץ, השילוב של הלידים של הגיטרות/קלידים (שגם מנוגנים ע"י מוליטי) מזכיר מאד את המוזיקה של מלמסטין.
לסיכום, אחלה אלבום של מטאל מלודי, בהחלט הישג ניכר לגיטריסט צעיר כל כך, אני בהחלט צופה עתיד חיובי למוליטי וחבריו.
אלון מיאסניקוב
