ביקורות
2006-08-03
תארו בנפשכם את התמונה הבאה, אתם יושבים על אופנוע הטס לו במהירות של 150 קמ"ש, בידיכם מונח בקבוק של ג'ק דניאלס ממנו אתם שותים באופן חופשי, מאחוריכם אוחזת בכם בלונדינית מחומצנת עם 100 CC של סיליקון באיזור החזה, ברמקולים מתנגן לו האלבום הראשון של Bullet, להקה שעושה כבוד לדברים כמו החומרים המוקדמים של
AC/DC עם טיפה של
Judas Priest מוקדם גם כן.
הבנתם את הראיון, הלהקה פשוט נשמעת בדיוק כמו אלבומי AC/DC מזמנו של בון סקוט, כשסולן בהחלט נשמע כמוהו לפרקים ולפרקים יותר כמו בריאן ג'ונסון, הסולן השני של הלהקה. השירים זורמים בקצב הרוק נ' רול, מנוגנים היטב עם עבודת ליד מצוינת ובס בולט, והכול נשמע נכון, גם כשהם שרים שירים שבנויים מקלישאות מטאל כמו Heading For The Top ו- Speeding In The Night.
אין כאן יותר מידי שכל, זה פשוט זורם בפשטות ומקפיץ את הרגלים, שירים כמו הראשון באלבום נשמעים קצת כמו Judas Priest בתקופת British Steel אבל מרבית החומר בהחלט נשמע כמו עוד אלבום קלאסי של AC/DC, שיר כמו Speeding In The Night נשמעים כמו העתק של השיר Freewheel Burning של Judas, אבל למרות חוסר המקוריות הברור, זה הכול עובד.
אתם לא חייבים לנסות את הסיטואציה שתיארתי בהתחלה, אבל הבנתם את הרעיון, אלכוהול ורוק נ' רול, זו התמצית של Bullet.
אלון מיאסניקוב
