2006-06-19
זה אלבום הבכורה של להקת הט'ראש הגרמנית הזאת, והיא מצליחה לעשות הכול נכון כאן. זה אלבום רטרו קלאסי, מהסוג שלא מעט להקות מנסות לעשות כיום, עם גל הנוסטלגיה לז'אנר הט'ראש הכל כך מצליח של שנות השמונים, רק שלהבדיל מהרבה אחרות, Spellbound עושים הכול כמו שצריך.
האלבום מופק היטב, מלוטש, אך עם זאת אגרסיבי ומהיר מספיק כדי להשביע את תאבונם של חובבי להקות כמו
Kreator, ו-
Destruction, למרות הנטייה הגרמנית הברורה שלו, בעיקר בנושא השירה, שהיא צרחות דמויות Kreator, המוזיקה כוללת גם אלמנטים מהזן האמריקאי של הט'ראש, ה- Bay Area המיתולוגי של להקות כמו
Exodus ו-
Testament, וזה מתבטא בעיקר בכמה מהלידים ובמקצבים הפחות מהירים שבאלבום.
השיר הפותח, שיר הנושא, מכיל את כל נקודת הכוח של ההרכב, ריף ט'ראשי מהיר וברור, מבנה לא מורכב במיוחד עם פזמון שנשאר בראש, שבירה לצורך ליד מלודי עם תחושה חזקה של ט'ראש אמריקאי, כמו שאמרתי – הכול מתקתק.
השיר השלישי, Arrival Of The Gods, מתחיל עם ריף Kreator מלודי ומתפתח לכיוון קצת יותר טכני לפני שהוא קופץ שוב לט'ראש הרצחני, שוב, הכול נשמע ברור ומופק היטב, פרי יצירתו של אנדי קלאסן הוותיק. אחד השירים החזקים באלבום הוא Spiritual Decline, מעבר של ריפים ט'ראשים עם קצה של רוק נ' רול לשבירת קצב בריף שהזכיר לי את Dead Embryonic Cells של
Sepultura.
אני מניח שזה קצת מוזר לכתוב על אלבום בצורה של השוואות בלבד, אבל הלהקה באמת לא מנסה לעשות פה משהו אחר, האלבום הוא קידה אחת ארוכה לאותן להקות שיצרו את הז'אנר, הם לא מנסים לעשות משהו מקורי או מודרני אלא פשוט להעביר תחושת נוסטלגיה שלאנשים כמוני, שגדלו על דיאטה קבועה של ט'ראש, היא מענגת.
אלון מיאסניקוב
