ביקורות
2003-02-27
Diary of Dreams קיימים כבר כמעט עשור, דבר מאוד נדיר אצל להקות בתחום הדארק-וייב \ אלקטרו גות' ואפשר להבחין בהתפתחות ובבניה של הלהקה מאלבום לאלבום.
אדריאן הייטס עבד במשך כמעט 3 שנים מאז הוצאתו לאור של "one of 18 angels" ועד ש
"Freak Perfume" ראה אור .זהו ללא ספק אלבום הדארק וייב העמוק והבוגר ביותר ששמעתי
חוץ מ Appex Twin שאני לא בטוח אם הם מתאימים לקטגוריה הספציפית הזאת.
למי שלא מכיר Diary of Dreams הם פרוייקט בן יותר מעשור שהתפתח מאנדרגראונד טוב אבל דל תקציב לאחת מהפקות האי.בי.אמ הגדולות והמופצות ביותר בתחום.
Freak Perfume הוא דיסק קונספט פסיכוטי שמשלב בצורה מושלמת בין הגותי לאלקטרוני – מעין מלחמה אישית בעצמי ובעולם, על רקע קליני ובדיוני.
הדיסק נפתח עם הפסנתר השקט של Traum:A ותוך חצי דקה עוטף את המאזין באלקטרו-גותיקה הסוחפת שהפכה לטריידמרק של Diary.
Freak Perfume זורם בצורה חלקה להפליא ומלבד מספר להיטי מועדונים כמו The Curse
, Traum:A ו She. יש גם כמה בלדות אלקטרוניות יפיפיות כמו Chrysalis ו Verdict .
הייטס יוצר אווירה גלובלית משהו בעזרת שיר בגרמנית Traumtänzer ושיר שחציו גרמנית וחציו צרפתית Rebellion.
הפקה מהוקצעת להדהים, תיאטרלית כמעט של אדריאן הייטס בעצמו כמעט בכל השירים. סאונד עשיר ועוטף, השימוש בכלים אקוסטיים כמו הגיטרה והפסנתר לאורך הדיסק מעלים את הרמה המוזיקאלית הכללית ומוסיפים נופח שחסר בדרך כלל בסגנון הזה. הייטס משתמש בסימפולים מדהימים של עצמו ככל הנראה וגם של Melanie Jost ב She.
ישנם בסך הכל 15 שירים ועוד 3 רמיקסים לא מרתקים במיוחד.
אלבום ארוך ומרתק להפליא, שלשם שינוי משתמש באלקטרוניקה ככלי להעברת קונספט פסיכוטי בדיוני ולא בתור מדיום מוזיקלי שהדיסק מוכתב על פיו.
טל גלפסקי
