2006-06-08
Lesbian bed death הוא טריו אלטרנטיבי משובח, שנהנה לקרוץ לאקסטרים של הגלאם מטאל, הסקסיות החושניות והמסתוריות של הגותיקה, ומצליח לשמור על רעננות ואווירה של כיף וקלילות לאורך כל האלבום; מסיבה שאליה כל אחד מוזמן.
"לסבית מיטה מוות" הם שלושה מוזיקאים שעונים לכינויים Mr. Peach שאחראי על עבודת גיטרות משובחת, Magic andy שאחראי על הבאס שלא נח לרגע ו-Luci4 הזמרת שמצליחה לסחוב את הכל על הכתפיים שלה, לתת הופעה מרעננת וחופשית, ולהצליח לחרמן את המאזינים בו זמנית.
זה לא ברור מה מצליח להיות כל כך קליל ומרענן בלהקה הזאת, אולי זה הטקסטים הספק שנונים, שמספרים בעיקר על לסביות גותיות חובבות דם וסקס, אולי זה העבודה שאף אחד מהכלים פה לא משתלט על החגיגה ואין בו שום דבר אינטנסיבי מדי, ואולי זה הסאונד המהודק אבל נע שלהם.
כמו שנאמר קודם, רוב הנושאים הליריים באלבום מתמקדים בלסביות גותיות חרמניות, והטקסטים הם ספק צחקוק מודע לעצמו ספק שיא הרצינות והפנטזיה של הכותבים. אבל כשאלבום נפתח בשיר שנקרא Goth girls are easy והפזמון בעיקר מתאר את השפתיים שלה והחזה הגדול שלה, קשה להיות אדיש.
בין לבין השירים הטעונים סקס אפיל, ישנם כמה שירים יותר רציניים, שמבליטים את האיכות של ההרכב, שירים כמו Puppet on black strings הם מענה לכל אחד שינסה לזלזל באלבום כאלבום רציני בגלל השירים עם הטקסטים הפחות דרמטיים שבו, לוסי מצליחה להיות נוגעת ושברירית, וההרכב מגבה אותה עם בלדת רוק משובחת.
המוזיקה לכל אורך האלבום היא ראויה להערכה, לכל אורכו הוא קורץ לאלטרנטיב רוק עם נטיות כבדות, סולואים שלא היו מביישים להקות גלאם, ובאף אחד מהם הוא לא נופל לקיטצ'יות וההגזמה של אותם סגנונות, על זה בעיקר צריך לתת קרדיט לעבודת הגיטרות של Mr. Peach, שמצליחה להיות מקצועית, מעניינת, מגוונת ולא עמוסה איפה שבקלות היה קל ליפול לאותם בורות עמוקים.
Luci4 היא זמרת דומיננטית, שמצליחה להחזיק את הטסטוסטרון החרמני שבוקע מהטקסטים, בצורה סוחפת, מעוררת ואמיתית. בשירים מסוימים היא מצליחה להיות אותה דומינה שהיא מתיימרת לשדר, ונותנת האגרסיות והריחוק הנדרש, ואח"כ עוד מצליחה להיות שברירית ונוגעת בשירים כמו puppet on black strings, ושנייה אחרי זה לחזור לטון המעורר שהתחילה איתו את הדיסק ולגרום לכל בן שמקשיב לזה להתאהב בה לאותו רגע.
האלבום I use my powers for evil הוא אלבום טוב, הוא לא לגמרי חף מנקודות חולשה יותר, כמו זה שקצת קשה לקחת ברצינות לפעמים את העובדה שרובו מדבר על גותיות ערפדיות וסקס, למרות הגיוון שמגיע קצת מדי ומאוחר מדי, ההלחנה והנגינה בהחלט ברמה גבוהה אבל היא לא מביאה משהו שאף פעם לא שמענו, ואני קצת נשארתי עם תחושה שluci4 יכולה אפילו להיות יותר ורסיטילית ממה שהיא באלבום הזה.
הנקודות האלו לא מחלישות את האלבום מלהיות אחד האלבומים המרעננים, הכיפיים ובעלי יכולת להפוך לקאלט מהר מאוד. כי עם כל הכבוד ללנסות להיות חדשניים או מאוד מקוריים, או מאוד כבדים, מה יכול לנצח אישה גונחת בזמן שהיא שרה על לסביות גותיות חרמניות ורעבות לדם?
רועי פוברצ'יק
