2006-06-06
Divine Lust היא להקה פורטוגזית המורכבת מ-Filipe Goncalves, הסולן והגיטריסט, Joao Costa המתופף, Antonio Capote הקלידן ו-Jorge Fonte הבסיסט, שכבר הספיק לעזוב (הלהקה ידועה בחילופי הצוות שלה).
לא יודע מה איתכם, אבל כשאני חושב על פורטוגל אני לא חושב אוטומטית על מטאל, ובאמת את כמות להקות המטאל המוכרות שיצאו מפורטוגל ניתן למנות על יד אחת. בכל זאת, Divine Lust מנסה לשבור את הסטיגמה הזו, ולדעתי, היא עושה את זה די יפה.
Harvest 2004 הוא EP הכולל ארבעה שירים, והוא יוצא שנתיים אחרי אלבום הבכורה של הלהקה, שקיבל ביקורות טובות מאוד באירופה. הלהקה, שקיימת כבר מ-1998, מנגנת שילוב של Heavy Metal ו-Gothic Doom Metal, ובהתאם לכך מה שאנחנו שומעים ב-EP הזה הוא ערבוב של מוזיקה מלודית בקצב די איטי, קולות נקיים שמתווספים אליהם קולות Death מדי פעם ואווירה מלנכולית כללית.
השיר הפותח הוא Hunting, והוא מדגים היטב את אותה תערובת שהזכרתי. אורכו של השיר לא אופייני לשיר Doom, קצת מתחת לארבע דקות, אבל הסגנון הוא Goth-Doom ללא ספק. השיר הבא, Devilish Deliverance, הוא כבר יותר מתאים מבחינת האורך להיות שיר Doom, שש וחצי דקות. לשיר יש דקה של אינטרו מלודי, ורק אז נכנס קולו של Filipe, קול נקי שמשרה אווירה מלנכולית. כך השיר ממשיך במשך כמה דקות, ופתאום הוא מעלה את הקצב, מקצב הנגינה הופך להיות מהיר יותר והקול הופך להיות קול Death די צווחני, אבל זה נמשך רק כדקה, ואז חוזרים לקול הנקי והקודר, למרות שהמוזיקה נשארת קצת יותר מהירה מאשר בהתחלה. השיר מסתיים בנגינות פסנתר נאות, ואז עוברים לשיר השלישי, הכי ארוך ב-EP, תשע וחצי דקות, Duskful Of Bliss, Morningful Of Misery. לשיר יש פתיחה של Heavy Metal בתוספת לקול המלנכולי של Filipe, אחרי כמה דקות מתווספת נגינת הכינור של האורח Tiago Flores מלהקת Corvos, ואז השיר מאט עד כדי עצירה בה שומעים רק לחישות, נקישות על המצילות של התופים, נגינה ברקע והרבה באס. לאחר כמה רגעים כאלה מגיע שוב הפסנתר כדי להחזיר אותנו באיטיות לשיר, ואז גם חוזר Filipe לשיר לצד נגינה אקוסטית של חבריו, וברגע שאומר הסולן את החלק השני של שם השיר, Morningful Of Misery, המטאל חוזר עד סוף השיר.
השיר האחרון ב-EP הוא קאבר מיוחד של הלהקה לשיר המוכר של Duran Duran, Save A Prayer, ולדעתי, זה קאבר מוצלח ביותר עם הקול העבה של Filipe, נגינת ה-Heavy Metal, הדאבל באס שמרביץ Joao Costa בפזמון והקלידים של Antonio שבאמצע מזכירים שיר אחר של Duran Duran שנקרא Ordinary World.
ניר חביב
