ביקורות
2006-06-06
אני אהיה הראשון שאודה בזה – יש הרבה יותר מידי להקות מטאלקור היום בעולם. כל בחור עם שיער קצר, לבוש מוזנח ונטייה לצרוח מקים להקה ששואבת השראה מלהקות דת' מלודיות ועושה מה שהיא קורה "מטאלקור", יש הרבה יותר מידי כאלו כיום בעולם והייתי מעוניין לדלל אותם, בכל דרך.
לאחר שזה נאמר, אני מודה ש Bury My Sins הביאו פה אלבום שהוא מופתי בז'אנר, הוא אמנם שואב בכבדות מהמוזיקה של
Killswitch Engage, כמו שאפשר לשמוע כבר ביריות הפתיחה של השיר Club Of Sons שפותח את האלבום, אבל זה פשוט עובד להם. יש להם יופי של ריפים, מח' קצב רצינית, סולן שעושה שילוב של גראול וצרחות שעובד מצוין, באמת קשה לי למצוא חוליה חלשה בשילוב הזה.
האלבום נותן בראש שיר אחר שיר, אגרסיות כבדות עם ריפים מלודים שלא מפסיקות עד שמגיע הקטע האינסטרומנטאלי Just One Tear שבנוי על גיטרות אקוסטיות וליד מלודי, מעבר לזה – זה מטאלקור שניזון בכבדות מלהקות כמו
Dark Tranquillity, וזה הסוג של המטאלקור שאני בדרך כלל מעדיף.
אין ספק שהלהקה לא חזקה בתחום המקוריות, הדמיון ל- Killswitch ול-
Caliban הוא כזה שאי אפשר להתעלם ממנו, אבל הם עושים את מה שהם עושים ממש טוב ואני מניח שבאלבום השני שלהם הלהקה תתחיל לפתח אופי ייחודי ביותר, בכל מקרה, האלבום הזה הוא אחת היציאות היותר טובות בז'אנר החרוש הזה ששמעתי לאחרונה.
אלון מיאסניקוב
