ביקורות
2006-03-20
ט'ראש/דת' מטאל צלול כבדולח הוא רק חלק מהמוניטין של Epoch of Unlight , המקצועיות ששומעים מהלהקה (למרות שזה רק האלבום המלא השלישי שלה) מדהימה והבנייה המשובחת של השירים מביאות להבנה מדוע הלהקה לא משחררת אלבומים באופן תכוף כל כך.
The Continuum Hypothesis היא יצירה מחושבת, כל כך דחוסה שהייתה יכולה להיפרס על שניים וחצי אלבומים ועם המימון הנכון של טכניקה שמשאירה את המאזין מרותק; השיר הפותח (בעל שם האלבום) מורכב בצורה נהדרת ואפילו יש בו סולו אה-לה-סלייר, לעומת Under Starside Skies העוקב לו, הטכני יותר שיש בו גם איזו תחושה של אולדסקול.
EOU מצליחים לשמור על דינמיקה ואפילו להכניס מלודיה פה ושם לתוך השירים הבהמתיים (מלשון בהמה) שלהם – Cardinality מציג את הטענה הזאת בצורה הטובה ביותר, ומצליח אפילו להפתיע אותי לקראת סוף הדקה השנייה שלו (1:50 אם אתם מתעקשים).
כל השירים בנויים לתלפיות, עם בסיס יציב של תיפוף מקורי (אבל עם סאונד קצת שטוח, לא היה מזיק סאונד מלא יותר לתופים) וליינים עוצמתיים של הבאס- דוגמאות טובות לזה הם Broken Pendulum, Aberrant Shadows ו- Denubrum.
האלבום הזה דורש את תשומת הלב המלאה של המאזין, הוא לא משהו ששמים ברקע, משום שאם הוא ייתפס כמובן מאליו לא תינתן לו ההזדמנות לעורר מחשבות ותהיות באופן שאולי התכוונה לכך הלהקה, זה לא אפשרי לא להתעמק במוזיקה ובמילים של Quicksilver to Ash או של השיר הסוגר The Scarlet Thread.
זה אלבום אדיר, אחד שלוקח זמן לעכל ולהבין במלואו אבל תופס את תשומת הלב מיד; הוא דחוס ולפרקים גם אזוטרי אבל מולחן ובנוי בצורה מעולה- נקודת השיא כאן, לדעתי, היא בשיר Highgate שמתחיל נקי ומתפתח לחיית פרא אכזרית.
כנראה שהוא יתאים הכי טוב לאנשים שמכירים ואוהבים את הז'אנר, הוא יותר מדי מורכב בתור היכרות עם הסגנון ככלל או הלהקה בפרט.
עופר ויינר
