2006-03-14
חברת התקליטים האיטלקית הקטנה My Graveyard Productions עשתה בשכל כשהחתימה את להקת הפאוור Screaming Shadows, הלהקה האיטלקית הצעירה יחסית הוציאה כאן אלבום פאוור מטאל כבד ומקצועי ביותר שנשמע כאילו הוקלט ע"י להקה וותיקה בהרבה.
האלבום בנוי בעיקר על יכולת הנגינה המרשימה של חברי הלהקה, עבודת הליד שלהם היא מהרמה הגבוהה ביותר, יש לא מעט ריפים יצירתיים בסגנון
Iron Maiden, יש תיפוף דאבל בס אנרגטי ועבודת בס מהירה שממוקמת גבוה במיקס, משהו בסגנון
Manowar, אבל הדובדבן שבקצפת הוא הסולן, יש לו קול מלודי לא גבוה מידי והוא מרביץ פה את אחת ההופעות היותר מרשימות ששמעתי מסולן פאוור מטאל כבר הרבה זמן.
האלבום פותח בלי כל מיני אינטרואים מיותרים, השיר Where Reigns The World הוא מכה מהירה לראש, פאוור מטאל מלודי אבל כבד, לפרקים על גבול הט'ראש, באמצע יש ליד מעולה עם תחושה נאו קלאסית, השיר קליט מבלי לפול למלכודת הקיטש – אחלה דבר.
השיר השני, שיר הנושא של האלבום שוב מציג את היכולת המדהימה של הסולן, הוא פותח אותו עם שירה גבוהה וחזקה, הבס פעיל במיוחד בשיר ובאמצעו יש גם שבירה לאיזה Bridge שממש עומד על גבול הט'ראש.
השירים החמישי והשישי הם בעצם שני חלקים של שיר ארוך ואפי, החמישי הוא בלדה אקוסטית שנפתחת בנגינה מלווה בשירת רקע עם תחושה קלה של מוזיקת ימי הביניים, השיר מתחבר עם קטע שש שהוא כבר חזרה לפאוור מטאל. לא יכולתי שלא לזהות קצת תחושה של
Angra בשיר, השירה גם מזכירה לפרקים את קולו של סולן Angra לשעבר – Andre Matos.
השיר בעל השם המוזר The Shits Are Everywhere מסתבר כשיר מחאתי והוא מדגים עוד נקודה חיובית באלבום, למרות שהלהקה עושה פאוור מטאל הם לא עושים את זה מסביב לנושא הדרקונים והחרבות, הם שרים על נושאים שקרובים לליבם – דת, מחאה, פוליטיקה, כל זה והחיבור לפאוור מטאל כבד במיוחד עובדים פה מעולה.
אני הייתי ממשיך לראות מה קורה עם הלהקה הזאת, אלבום מוצלח שכזה רק יכול לסמן עתיד מזהיר עבורם.
אלון מיאסניקוב
