2006-02-27
עולם הפאוור וההבי מטאל נוטה לרוב להישמע קיטשי וצפוי, זה ז'אנר שנועד לחזור על עצמו עם אותן מניירות ואותן מלודיות גדולות, לרוב מתוך מטרה של חברי הלהקות להפגין את כישורי הנגינה שלהם כשהשירים נאבדים איפה שהוא בתוך קלחת המוזיקה. אבל פעם בכמה זמן מגיעה להקה ופשוט עושה הכל נכון, Dark Illusion השבדים הם דוגמא מצוינת לאיך כן צריך לעשות את זה.
הלהקה הוקמה במקור בשנת ‘82, עשתה קצת הופעות והקליטה קצת חומר, אבל אף פעם לא הגיעה לכדי הוצאת אלבום של ממש, בשנת 85' הם זרקו את המגבת לזירה, ונעלמו מדפי ההיסטוריה של עולם המטאל.
ב 2003 בא Niklas Tengblad, הגיטריסט המקורי של ההרכב, והקים מחדש את הלהקה, עם חברים שונים, כשרק השירים ברובם נותרים מאותה תקופה. התוצאה היא אחד האלבומים היותר מהנים ועשויים נכון ששמעתי בעולם המטאל כבר כמה שנים.
הלהקה עושה הבי מטאל עם אנרגיות נגינה של פאוור, בלי לחדש כלום, המוזיקה שלהם נשמעת בדיוק כמו מה שהיא – שירים שנכתבו בתחילת שנות השמונים ומבוצעים ע"י חבר'ה שיודעים לנגן, בלי שום יומרות או הפגנות נגינה ווירטואוזיות, אבל דווקא בגלל כל הסיבות האלו, האלבום עובד בכל רגע נתון בו.
המרכז של הלהקה הוא ללא ספק הסולן Thomas Vikstrom, קול חזק ואיכותי שעובד על כל הטונים המתאימים לז'אנר הזה, הוא לא עולה ומנסה לצרוח נשמתו לדעת, הוא פשוט שר נכון כל הזמן, וזה מספיק; כל שאר חברי הלהקה גם ראויים לציון לשבח, אחלה מקצבים, עבודת גיטרות טובה מאד, לידים מלודיים ברגעים המתאימים- אין לי טענות פה לכלום.
מבחינת השירים האלבום נפתח עם שיר שנכתב עוד ב 83', Night Knight, על פי שמו אפשר להסיק את העובדה הנכונה שהטקסטים של הלהקה נוטים למיקום שהוא בין אוטיסטי לפשוט דיסלקטי, אבל זה ממש לא משנה, הלהקה לא לוקחת עצמה ברצינות גמורה, הם עושים מטאל כיפי ואנרגטי וכל השאר באמת לא ממש משנה.
יש גם גיוון, בשיר דוגמת Warrior הלהקה עוברת מחלקים אקוסטיים לכאלו מטאליים יותר, משהו בסגנון של Children Of The Damned של
Iron Maiden , שוב, אין כאן כלום חדש, אבל הלוואי והרבה להקות צעירות ומקוריות היו יודעות לעשות מוזיקה כזאת.
לסיכום, אני מברך על היום שבו הוחלט על הקמת הלהקה מחדש ואתם יכולים להיות סמוכים ובטוחים שזה אלבום אחד שיזכה לרוטציה רצינית ביותר אצלי.
אלון מיאסניקוב
