2006-02-04
לפני שנה בערך
ביקרתי כאן את To Cure The Sane With Insanity, אלבומם הראשון של Deathbound, הלהקה ממשיכה כאן, באלבומם השני, את מסורת הדת'-גריינד מטאל שלהם.
כמה שינויים מאז האלבום הקודם, הראשון שבהם הוא בחברת התקליטים, הפעם הם חתומים בחברת Dynamic Arts, והשינוי היותר משמעותי הוא שאת האלבום הזה הפיק Mieszko Talarczky ז"ל, סולן להקת Nasum לשעבר שנהרג באסון הצונאמי של 2004, ושזה היה האלבום האחרון שאותו הוא הפיק ומיקסס. הסאונד כאן הרבה יותר קרוב לזה של Nasum, הוא יותר ישיר, יותר עמוס, התופים יותר מתפוצצים באוזן, עוד הבדל הוא שבאלבום הקודם הריפים היו בעלי נטייה לבלאק מטאל ואילו כאן הם נעים בין דת' מטאל לבין הארד קור, שני הסגנונות שיצרו את הסגנון הספציפי של הגריינד קור שהלהקה יוצרת.
מהרגע הראשון ברור ש Blast beats זה שם המשחק כאן, אלבום מהיר ואכזרי, 90% מהחומר הוא גריינד רצחני, מידי פעם הם מאטים את הקצב כדי לעשות משהו אחר, בשירים Inside The Nothingness ו Take Left הם עוברים לדת' מטאל עם קצת יותר ריפים אטמו ספירים, ובשיר For The Rats יש לא מעט רגעים של פאנק והארד קור, אבל בגדול, האלבום הוא אחד המהירים ששמעתי.
הסולן, Kai, הוא נקודה חזרה בתוך המשוואה, אם המהירות והריפים נותנים תחושה של להקה שנמצאת על סף הטירוף אזי הצרחות שלו מעבירות את הלהקה לממלכת חוסר השפיות המוחלט, הוא תמיד היה אחד הצורחים החזקים בעסק אבל הסאונד המעודכן מכניס אותו הרבה יותר עמוק לאוזן.
רעיון יפה של הלהקה הוא השימוש בסאמפלים מסרטים בשירים, לא משהו חדש בז'אנר אבל הוא עובד יפה ונותן עוד איזה ממד של עומק לז'אנר של ממש ידוע בעומק שלו. זה לא אלבום של מוזיקה קלה, והוא גם לא מחדש יותר מידי, אבל הוא עובד יפה במגבלות של הסגנון שלו ופורץ כמה גבולות חדשים, כל זה משתלב לכדי אלבום טוב מאד למי שעמיד בפני הז'אנר הזה.
אלון מיאסניקוב
