2005-11-17
Aphasia הם להקה צעירה מקליפורניה שזהו אלבום הבכורה שלהם, העובדה כי הוא יוצא בלייבל רציני כמו DRT Entertainment והשיר הראשון באלבום, שהוא גם הסינגל הראשון מתוכו כיכב בסרט War Of The Worlds של Spielberg בהחלט מעיד שיש לא מעט אנשים שמאמינים בלהקה.
אני בהחלט יכול להבין למה, הם יוצרים רוק-מטאל מלודי מאד, עם נוסחה חוזרת של מעבר בין קטעים מלודים עם גיטרות קלין וגיטרות דיסטרושן ושירה קצת יותר אגרסיבית, והשיר הראשון, Flatline, למרות שהוא הדוגמא הטובה ביותר ליכולת יצירת הלהיטים שלהם, הוא לא היחידי, הלהקה חזקה בליצור פזמונים קליטים גם בשירים כמו Away From You ו Then Again למשל.
מידי פעם הם מגזימים עם הרצון במלודיה, הקטעים השקטים כמו זה שלקראת סוף Away From You נשמעים סכרינים מידי, מתוקים ברמות של MTV ואני מתנגד ידוע לזה, אבל רוב הזמן הם שומרים על איזון נכון בין הגורמים.
מידי פעם הם גם שוברים את הכיוון, שירים כמו Release שבנוי בצורה יותר חכמה ומכיל בתים שקטים ובנויים טוב, וקטעים כמו Push For New שמתחיל עם ריף שנשמע כמו Creed וממשיך עם פזמון קצת יותר ג'רנג'י.
We All מראה עוד צבע של הלהקה, גישה קצת יותר פאנקיסטית, קצת יותר בועטת שבכלל לא מזיקה להם, הם בהחלט נופלים מידי פעם למלכודת של להיות צפויים, אבל שירים כמו זה נותנים לאלבום עוד מימד שחסר בו.
האלבום נסגר עם Clarity At Heights, השיר הארוך ביותר באלבום, שמסתיים בקטע שקט ואתרי שיורד בפייד אאוט לפני שהוא צץ מחדש בדמות קטע אקוסטי עם סאונד אמריקאי שורשי יותר.
למרות שאני אוהב בדה"כ להקות כבדות יותר, ובהחלט לא אוהב את מה שאנשים מכנים Nu-metal, האלבום הזה די קנה אותי בעיקר בגלל שהוא פשוט רוק מטאלי מלודי טוב, בלי יותר מידי יומרות, בלי יותר מידי קישוטים, ואם הם יפטרו מהקצת קיטש המלודי שמופיע פה ושם, הם בהחלט יכולים להיות אפילו יותר טובים.
אלון מיאסניקוב
