ביקורות
2005-11-02
זהו אלבומה הרביעי של BHBS ; למעשה מדובר בהוצאה מחדש של האלבום השני והשלישי כך שלאלה מכם שלא מכירים את הלהקה, האלבום האינטנסיבי הזה הוא דרך נהדרת להכיר.
הגראולים החדים של Howard Jones מתאימים בצורה מושלמת לריפים מנותקי הקצב של הגיטרות והקול הנקי שלו (שנדיר לשמוע אותו בין 24 הקטעים בדיסק) מזכיר את הקול של Brandon Boyd (Incubus) – דוגמא טובה לזה נמצאת בשיר "Uatu".
אחת מנקודות השיא באלבום הראשון , Spirals (שיצא במקור ב-2003), היא האינטרו “Beatnik” המתחיל בפעמון (או שליש) שנבלע ע"י מקצב שבטי ועובר משם לשיר הבא- “Beginner’s Luck”.
העוקב לו, “Technicolor Jackets”, הוא האהוב עלי מכל האלבום הראשון כי הוא משלב בין הקול הנקי לגראול בעטיפה של מקצבים מוזרים מעט.
“Weeping Willow” הוא קטע אמביאנטי שנראה מעט חסר קשר לשאר האלבום ולכן מעלה חשדות שהוא נמצא שם רק כאתנחתא.
“Novella of Uriel” שונה מ-"Spirals" בעבודת הגיטרות ובתיפוף גם יחד.
נראה כאילו הגיטריסט, Corey Ungar, פשוט עושה עבודה טובה יותר- משתמש בריפים מתוחכמים יותר במקום סתם לנסר.
בשני החלקים, John Lynch מראה טכניקה מעולה על התופים ומצליח לעיתים להישמע כמו Meshuggah או לפחות בהשפעה כבדה מהם.
ההיי-לייטס ב-"Novella…" הם “Waterwork” הפותח אותו ו-“Faded Pictures Faded Memories” , שניהם פשוט מעט מעניינים יותר מהשאר.
האלבום נסגר בנעימת חמת חלילים שמובילה לשיר הטוב ביותר מתוך שני האלבומים- “Metamorph”.
ההוצאה מחדש של שני האלבומים נותנת למאזין את האפשרות להכיר בצורה טובה את BHBS ולדפוק את הראש תוך כדי תהיה איך ישמע האלבום הבא שלהם.
עופר ויינר
